תא"מ 43441-01-13 בוגנים נ' לב רינת ואח'

לפניי שתי תביעות, שעילתן בהסכם שכירות נכס מקרקעין. התביעה האחת היא תביעה שטרית, שעניינה שטרי החוב שניתנו להבטחת קיום חיובי השוכרים, והתביעה האחרת – תביעה נזיקית-כספית, בגין נזקים שנגרמו, לטענת התובע, לדירה.

התובע, עו"ד ארז בוגנים (להלן: "התובע"), הינו בעל דירת מגורים ברחוב דרך נמיר בתל-אביב (להלן: "הדירה"). ביום 1.12.2011 כרת התובע חוזה שכירות (להלן: "החוזה") עם מר גיא אליכיס לב (להלן: "נתבע 1") ואשתו הגב' רינת אליכיס לב (להלן: "נתבעת 2"), (להלן יכונו ביחד: "הנתבעים"), לפיו יישכרו הנתבעים את הדירה מיום 1.12.2011 ועד ליום 30.11.2012. אין חולק כי שכר הדירה שולם על ידי הנתבעים עבור כל תקופת החוזה, למעט סכום הפרשי המדד, אשר על היקפו חלוקים הצדדים. התובע הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שטרי ביטחון שנמסרו לידיו כבטוחות לקיום ההסכם. הנתבעים 3 ו-4, מר איתן וייס ומר דב וייס בהתאמה, חתמו כערבים על גבי שטרות הביטחון, ועל כן הם נתבעים בתביעה השטרית בלבד.

טענות הצדדים

כאמור, התיק מורכב משתי תביעות שאוחדו – האחת תביעה שטרית והאחרת נזיקית.

טענות התובע בנוגע לעילה השטרית:

התובע הגיש שטר חוב על סך 50,000 ₪, שקיבל מהנתבעים כביטחון לביצוע החוזה, לרשות ההוצאה לפועל, וזאת בעקבות מספר הפרות של החוזה, שלטענת התובע הפרו הנתבעים, כמפורט להלן:

• בהסכם השכירות נקבעה חובת הנתבעים לשלם למשכיר הפרשי הצמדה בגין עליית מדד המחירים לצרכן בסוף תקופת השכירות, אולם הנתבעים לא שילמו הפרשים אלה. התובע תבע תחילה בתצהירו הראשון סך 1,398 ₪, אולם לאחר מכן אישר את נכונות התחשיב שערכו הנתבעים, ותביעתו בראש זה עומדת על סך 757 ₪, סכום אשר גם התובעים אינם חולקים על חובתם לשלם.

• לטענת התובע, הנתבעים התחייבו במסגרת ההסכם לרכוש פוליסת ביטוח לדירה, והפרו את חיובם זה. לחילופין, טוען התובע, אף אם רכשו הנתבעים פוליסת ביטוח, כטענתם, הם נמנעו מהמצאתה לתובע. בנוסף, לכשנודע לתובע אודות קיום פוליסה, לטענתו רק עת החל ההליך דנן, נוכח לראות כי מדובר בפוליסת ביטוח שאינה מכסה הסיכונים העיקריים אותם היה על הנתבעים לבטח. לחילופי חילופין, טוען התובע, כי אף אם רכשו הנתבעים פוליסה המכסה "כל הסיכונים", הרי שלא עשו בה שימוש, עת אירעו נזקים בדירה, וכתוצאה מהתרשלותם זו, נגרם לתובע נזק רב כמפורט בהמשך.

• על פי החוזה, התחייבו הנתבעים למסור לתובע שיק אחד בסכום שני חודשי השכירות האחרונים וזאת כבטוחה להתחייבויותיהם. הנתבעים אמנם מסרו שיק לתובע כאמור, אולם לטענתו, חייבים היו הנתבעים למסור לו שיק נוסף באותו סכום, מכיוון שהשיק אותו מסרו אמור היה להיפרע לפני מועד החודשים האחרונים. אשר על כן, הפרו הנתבעים החוזה, כך לטענת התובע, יען כי נותר התובע ללא הבטוחה בתקופת החודשיים האחרונים לחוזה.

טענות התובע לגבי העילה הנזיקית:

• הנתבעים הסבו נזק לדירה, אשר על פי חוות דעת שמאי, אותה צרף התובע לתצהירו המשלים, מוערך בסכום 21,359 ₪. שכרו של השמאי, ששולם כאמור על ידי התובע ושאף אותו דורש התובע מהנתבעים, היה על סך 2,000 ₪.