תא"מ 43438-03-14 מדינת ישראל נ' אלגדיפי

לפני תביעה לתשלום סך 19,012 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק שנגרם לניידת משטרה שבבעלותה בתאונה מיום 15.7.13.

בשים לב לכך שבנוגע לאירוע בו נפגעה הניידת כבר התקיימו מספר הליכים (במישור הפלילי), בשים לב לערכו הנמוך של התיק ובצירוף העובדה שכל העדים בתיק מתגוררים באזור הדרום, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך סעיף 79א' על סמך החומר שבתיק וטיעונים/תצהירים.

התובעת הגישה תצהירים והודעה בדבר הסתמכות על החומר שכבר הוגש בתיק מטעמה, הנתבע הגיש גם תצהירים וגם סיכומים.

לגרסת עד התובעת, התנהל ביום התאונה בערב מרדף אחרי טרקטורון (וליתר דיוק רכב מסוג "ריינגר" תוצר פולאריס) בו נהג הנתבע, הטרקטורון נגח ופגע בניידת תוך כדי ניסיון הבריחה ברם לבסוף נתפס והנתבע הועמד לדין ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ ופסילת רישיון למשך 6 חודשים.

היות ושני הצדדים התייחסו לעניין ראוי לציין שמדובר בכתב אישום מתוקן בו הודה הנתבע במסגרת הסדר טיעון.

הנתבע מצדו טוען כי הפגיעה בניידת לא אירעה במזיד אלא כתוצאה מבלימה חזקה של הניידת סמוך אליו שגרמה להחלקתה ופגיעתה בטרקטורון וכי ממילא אם היה רוצה בכך, יכול היה לברוח מבלי לפגוע בניידת היות והאירוע קרה בשטח פתוח.

הנתבע פירט מערכת של שיקולים שהביאו אותו לחתום על כתב האישום המתוקן בו הוא גם מודה באחריות לאירוע וטוען כי בהודאה זו שנועדה לקצר את תקופת המאסר וניהול המשפט אין כדי להעיד כי אכן הוא האחראי לתאונה.

ולבסוף, הנתבע מפנה לכך שבמסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים קבע כב' השופט ג'. אמוראי כי חומר הראיות (בבחינה לכאורית ומקדמית) איננו מבסס פגיעה במזיד בניידת וכי על פי התשתית הראייתית הלכאורית, הנתבע לא הסתייע בטרקטורון לביצוע פשע ככל שהדבר נוגע לתקיפת השוטרים.

אשר לנזק, התובע טוען שתי טענות עיקריות, האחת כי בהליך הפלילי נטען שגובה הנזק לניידת עומד על 3300 ₪ בלבד והתובעת התכוונה להוכיח עובדה זו בכתב האישום באמצעות אותו שמאי שעתה טוען כי גובה הנזק הוא פי 6.

הטענה השנייה היא שהנתבע חויב במסגרת גזר הדין הפלילי לשלם קנס בסך 20,000 ₪ המגלם גם את הנזק שנגרם לניידת/לתובעת ולכן אין לחייבו שוב.