תא"מ 43423-08-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' לוי ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 9.3.15 ביציאה ממושב גיאה, בין רכב התובעת ובין רכב הנתבעות (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה. בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. ראיתי לקבל את גרסת הנתבעת 1 לאופן התרחשות התאונה ולהעדיף אותה על פני גרסת נהגת רכב התובעת. עדותה של הנתבעת 1 נמצאה בעיני מהימנה ואמינה וראיתי להשתית על יסודה ממצאי עובדה לפיהם, התאונה אירעה כאשר נהגת רכב התובעת יצאה לעקיפה לא בטוחה, בלי שהסתכלה במראות לפני כן, ובלא שהבחינה ברכב הנתבעות, אשר נמצא באותה עת בנתיב הנגדי, תוך כדי עקיפת רכב התובעת. לגרסה זו של הנתבעת 1, ניתן למצוא תימוכין, הן בעדותה של עדת הראיה, גב' תאיר לעל, הן בעדותה של נהגת רכב התובעת, ולפיה, העידה כך "אני יוצאת לעקיפה תוך כדי זה שאני מסתכלת במראות" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 16). ברי, כי חובת הזהירות החלה על נהג המחליט לצאת לעקיפה, מחייבת להסתכל קודם במראות, על מנת לראות כי הנתיב הנגדי פנוי, ורק לאחר מכן לצאת לעקיפה (ראו תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961). לטעמי, מי שיצרה בנסיבות התאונה סיכון צפוי ובלתי סביר היא נהגת רכב התובעת ולא נהגת הנתבעת 1. אני סבורה, על כן, כי מלוא האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחה של נהגת רכב התובעת. לפיכך, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובעת תישא בשכר העדה מטעמה וכן בשכר עדת הנתבעות. מורה על השבת המחצית השנייה של האגרה לתובעת, באמצעות ב"כ.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.