תא"מ 43302-02-16 עניזאן נ' אזהאר אלקודס ואח'

מבוא: 

1.הורתו של ההליך שלפני בבקשה לביצוע שטרות שהוגשה ביום 12.1.16 ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים במסגרת תיק מס' 507809-01-16, ביום 12.1.16 בגין שלושה שיקים, על סך 5,760 ₪ כל אחד למועדי פירעון 15.9.14, 15.10.14 ו-15.11.14. ביום 14.2.16 הוגשה התנגדותם של הנתבעים. ההתנגדות הועברה להכרעת בית משפט זה ובהחלטה מיום 14.2.16 ההתנגדות התקבלה ונוכח סכום התביעה, התביעה הועברה להידון בסדר דין מהיר. בהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

טענות התובע בקצירת האומר:

2.אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, בחודש יוני 2014 מכר התובע לנתבע 3, מר מוחמד עזיז לאפי, רכב מסוג מרצדס בתמורה לסך של 23,040 ₪. במסגרת עסקה זו, קיבל התובע לידיו 4 שיקים משוכים על ידי הנתבעת 1 שהינה עמותה רשומה ברשם העמותות. התובע הבחין, כי עסקינן בשיקים המשוכים מעמותה ועל כן, בירר מול חבר העמותה, אודותיהם ורק לאחר שאלה הניחו דעתו, כי עסקינן בשיקים ברי פירעון - הסכים לקבלם. כך, השיק הראשון - שנמשך על ידי הנתבעת 1 למועד פירעון 15.8.14 – נפרע ללא כל בעיה. דא עקא, כי בעת הגשת השיק השני לפירעון, השיק לא כובד על ידי הבנק מהסיבה "ניתנה הוראת ביטול". משכך, פנה התובע תחילה לנציג הנתבעת 1, מר פארס חאלס שהסביר לו, כי השיקים שנמסרו לו במסגרת עסקת מכירת הרכב, נמשכו בתחילה לטובת הנתבעת 2, גב' גמלאת עמבר ובוטלו לאחר מכן נוכח הודעתה, כי אלה נגנבו. לאור זאת, הנתבעת 1 משכה לטובת גב' עמבר שיקים חלופיים תחת אלה שלטענתה נגנבו הימנה. התובע פנה שוב לנתבעים 2 ו-3 שהבטיחו, כי בעת קבלת כספים ממשרד החינוך, ישלמו לו בעדם ואולם לדאבונו הדבר לא בוצע.

טענות הנתבעת 1 בקצירת האומר:

3.אליבא דגירסת הנתבעת 1, כפי שנטענה בכתב ההתנגדות לביצוע שטר וכן בכתב ההגנה, מדובר בשיקים שנמשכו על ידי הנתבעת 1 לטובת הנתבעת 2, גב' עמבר. דא עקא, כי לאחר משיכתם ומסירתם לידיה, הודיעה זו האחרונה לנתבעת 1 במהלך חודש ספטמבר 2014, כי אלה נגנבו מתיקה ואף הציגה תלונה שהגישה במשטרת ישראל בעניין זה. לאור זאת, ביקשה הנתבעת 2 מהנתבעת 1 למשוך לידיה שיקים חלופיים. משכך, הנתבעת 1 הורתה על ביטולם של השיקים נשוא הליך זה ומשכה לידי הנתבעת 3 שיקים חלופיים.

מהלך הדיון:

4.בישיבת שמיעת ראיות שהתקיימה בפניי ביום 22.12.16 נחקרו הצדדים על גרסאותיהם כפי שהעלו בכתבי טענותיהם ובתצהיריהם. הנתבעים 2 ו-3 לא הגישו כתבי הגנה מטעמם ואף לא התייצבו למועד הדיון, זאת, הגם שקיבלו את כתב התביעה המתוקן לידיהם. אישורי המסירה הוגשה וסומנו כת/1 ו-ת/2. משכך, ניתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה והתייצבות.

5.התובע נחקר בפניי. לדבריו, הינו עובד כנהג הסעות ומתגורר בכפר סילוואן. היכרותו של התובע עם הנתבע 3 נבעה מעסקאות מכירת רכבים שביצעו ביניהם. כמו כן, אישר במהלך החקירה הנגדית, כי הוא עבד כקבלן משנה אצל הנתבע 3 במתן שירותי הסעות לפועלים שלו. לדבריו, קיבל את השיקים נשוא ההליך מהנתבע 3 במהלך חודש יוני 2014. התובע לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע לטענתו, נציג הנתבעת 1, הבטיח לו לפרוע השיקים שלא כובדו על ידי הבנק בנסיבות בהן הנתבעת 1 לא הייתה צד לעסקת מכירת הרכב ומלבד הסכם בכתב יד (בשפה הערבית), לפיו, לכאורה, הנתבע 3 רכש ממנו את הרכב, התובע לא הציג כל אסמכתא, כי עסקינן ברכב שעבר לבעלותו וכי התבצעה עסקת מכירה. כמו כן, התובע לא הגיש תלונה במשטרה בדבר מעשי הנתבעים 2 ו-3.