איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סבג ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחה, התובעת 2, ובגין ההפסדים שנגרמו לאחרונה כתוצאה בהפעלת הכיסוי הביטוחי על פי פוליסת הביטוח, בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 13.02.2016 בין כלי רכב, מ"ר 57-677-70 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ובבעלות התובעת 2 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 77-261-12 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, ואף אין מחלוקת לעניין האחריות לקרות התאונה, המוטל על נהג רכב הנתבעים, אלא המחלוקת היא לעניין הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעות כתוצאה מהתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות התובעות, והעיד נהג רכב התובעות והשמאי מטעם התובעות אשר נתן חוות דעתו מטעמן.

4.עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים, במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, תוך הפחתת ראש הנזק בדבר ירידת ערך ותוך הפחתת הפסד התובעת 2 בגין השתתפות עצמית לירידת ערך.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אין חולק כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעות מאחור.

5.2.הנתבעים לא העידו את נהג רכב הנתבעים על מנת להעיד על התאונה, על עוצמת הפגיעה ברכב התובעות ועל הנזקים לרכבים המעורבים בתאונה אשר ראו עיניו.