אדרי ואח' נ' זולן ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב אגב תאונת דרכים.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים, עיינתי בתמונות שהוצגו לי ע"י הצדדים ובהודעות הנהגים לחברות הביטוח על התרחשות התאונה, וכן ביתר המסמכים שהוצגו לי ע"י הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת ביחס להתרחשות התאונה, ולאורה לקבוע כי עיקר האחריות להתרחשות התאונה חלה על הנתבע, הגם שיש לקבוע כי חלק מסויים מן האחריות לתאונה רובץ על כתפי התובעת.

אבאר את הדברים בקצרה להלן.

התובעת טענה, כי נסעה בנתיבה, ברח' אלחנן, וזיהתה את רכבו של הנתבע, אשר עמד בנתיב נסיעתה, כאשר הוא בעצירה מוחלטת. התובעת סיפרה כי עמדה מאחורי רכבו של הנתבע פרק זמן קצר (10-15 שניות), ולאחר שהבחינה כי נותר עומד, יצאה לעקיפה. לטענתה, כאשר היא נוסעת בנתיב הנגדי ולקראת השלמת העקיפה, לפתע החל הנתבע לנסוע אחורנית לצורך כניסה לחנייה ואגב כך נטה רכבו כלפיה ופגע בה, עם כנף שמאלית קדמית של רכבו, בחלקו הימני אחורי של רכבה.

הנתבע, לעומת זאת, טען כי החל לבצע חנייה ברוורס, וכאשר היה באמצע מהלך החנייה, עצר עצירה מוחלטת כאשר רכבו בזווית למדרכה, לקראת יישורו להשלמת החנייה, הגיח רכבה של התובעת ופגע בו.

כפי שציינתי בפתח דבריי, מצאתי לאמץ את גרסת התובעת.

התובעת בעדותה הותירה רושם מהימן, ועל אף שהיתה נסערת וניכר כי הסיטואציה מלחיצה ואינה פשוטה מבחינתה, מסרה עדות שהתרשמתי כי היא אותנטית.