תא"מ 4324-10-16 שאהין ואח' נ' קשרי תעופה בע"מ ואח'

1.כתב התביעה הוגש ביום 6/10/16 בסדר דין מהיר והעתק ממנו נמסר למבקשת (נתבעת מס' 1) ביום 27/10/16, כפי שניתן ללמוד מאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק הדין מיום 7/12/16.

2.בסעיף 4 לבקשה למתן פסק דין בהעדר נטען ע"י ב"כ התובעים: "עד עצם היום הזה ולמרות חלוף המועד עפ"י החוק והתקנות לא הוגש על ידי נתבעת 1 כל כתב הגנה ואף לא בקשה להארכת מועד להגשתו".

3.על סמך הנטען, ביום 7/12/16 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת מס' 1.

4.בסעיף 2 לתגובת ב"כ התובעים הוא ציין: "למבקשת עמדו 45 יום להגשת כתב ההגנה, דבר שלא נעשה על ידה".

5.יוצא שב"כ התובעים יודע כי תקופת ההגנה הינם 45 יום מיום מסירת העתק מכתב התביעה לידי נתבעת מס' 1.

כמו כן, המועד הנ"ל קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי.

6.אם דבר זה ידוע לב"כ התובעים, תמוה עד מאד שהוא טען בבקשתו לקבלת פסק דין בהעדר שלא הוגש כתב הגנה מעטם נתבעת מס' 1, למרות "חלוף המועד עפ"י החוק ותקנות".

7.ספירה פשוטה של מספר הימים מיום מסירת כתב התביעה לידי הנתבעת מס' 1 (27/10/16) ועד למועד הגשת הבקשה למתן פסק דין ואף עד למועד מתן פסק הדין בפועל, מלמדת שפסק הדין ניתן בטרם חלוף תקופת ההגנה, ודי בכך על מנת לגרום לביטול פסק הדין.

8.אין ספק שהבקשה לביטול פסק הדין לוקה בחוסרים רבים כגון, אי צירוף תצהיר, אולם, חובת ביטול פסק הדין הינה מחובת הצדק.