תא"מ 43178-11-14 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מחיים

בשנת 2010 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה על סכום קצוב, במסגרתה נדרש הנתבע לשלם לתובעת סך של 743 ₪ (קרן החוב הסתכמה ע"ס 475 ₪; ההפרש משקף ריבית). התנגדות לא הוגשה, אלא בשלהי שנת 2014. מחמת ספק בכל הקשור לסוגיית המסירה, הוארך המועד להגשת ההתנגדות.

לגופם של דברים טען הנתבע שהוא ביקש מהתובעת להפסיק את השירות ואין מקום לחייבו בתשלום כלשהו בעקבות הימנעותה של התובעת מלפעול בהתאם להנחייתו כאמור.

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל.

החוב הנטען נצבר בחודשים מאי עד נובמבר 2005. בגין כל חודש קיים חיוב עבור תשלום קבוע (חיוב חודשי או דו חודשי), כאשר החיוב בגין שימוש בפועל – חיוב בגין שיחות יוצאות – מתייחס לחודשים מאי, יוני ויולי 2005 (החיובים עבור השיחות היו נמוכים: 13.91 ₪, 13.92 ₪, 10.51 ₪). החיובים כאמור מעידים על שימוש בפועל, בהיקף מצומצם.

חלף פרק זמן ניכר מיום היווצרות החוב הנטען ועד למועד בו מתבררות טענות הצדדים. עובדה זו מובאת על ידי בחשבון. הנתבע טען שהוא פונה מדירתו ומסמכים שהיו בדירה לא נותרו אצלו (הוצגו מספר חשבוניות, עבור תקופה קודמת, נ/1 – נ/3; ניתן הסבר כיצד נותרו מסמכים אלו אצל הנתבע; ההסבר שמסר הנתבע מתקבל). עם זאת, לא מצאתי שחלוף המועד אינו מאפשר להגיע למסקנה מבוססת באשר לגורל התביעה וטענת ההגנה.

בעיקרם של דברים, מצאתי מקום לדחות את הטענה בדבר מסירת הודעה בדבר הפסקת ההתקשרות, מאחר וטיעון כאמור אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שבמהלך חלק מהתקופה הרלבנטית נעשה שימוש בפועל בקו הטלפון.

החוב אינו מתייחס אך לתשלום הקבוע. השאלה מיהו הגורם שעשה בפועל שימוש בקו הטלפון (הנתבע באופן אישי או עובדת משק הבית בדירה) אינה רלבנטית. החיובים עבור השימוש בקו אמנם לא היו גבוהים, בשיעור של כ – 12.76 ₪ בממוצע בחודש, אולם הם עולים בקנה אחד עם חיובים עבור שיחות במהלך התקופה לגביה הציג הנתבע חשבוניות שאותרו על ידו: פברואר – מרץ 2002 [19.06 ₪], נ/1; אוגוסט - ספטמבר 2002 [10.10 ₪], נ/2; אוקטובר - נובמבר 2002 [23.19 ₪], נ/3; התשלום החודשי עבור השיחות הסתכם במהלך התקופה כאמור בשיעור של 8.72 ₪ (סכום נמוך מהחיוב החודשי הממוצע בתקופה הרלבנטית לתביעה; מדובר בסכום המעיד על היקף שימוש דומה, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שהחשבוניות שהציג הנתבע מתייחסות לשנת 2002, בעוד החיובים לגביהם הוגשה התביעה מתייחסים לשנת 2005).

החיובים עבור שימוש בפועל בקו הטלפון מתייחסים אמנם רק לחלק מתקופת החוב הנתבע (חודשים מאי – יולי 2005), בעוד שהתביעה מתייחסת גם לעלות החיובים הקבועים בחודשים אוגוסט – נובמבר 2005. עם זאת, הדעת נותנת שעד אשר פעלה התובעת לנתק את קו הטלפון – מחמת היעדר תשלום – חלפה תקופה נוספת. תיעוד המשקף התנהלות כאמור הוצג על ידי התובעת. לא הונח בסיס להטיל ספק בתוכן התרשומות שערכה התובעת בזמן אמת.