תא"מ 43160-11-15 חוסין ואח' נ' חאג'

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 29.1.2016 בהעדר הגנה. בסעיף 3 לבקשה נאמר כי בסמוך לחודש 12/15 קיבל המבקש את כתב התביעה ללא חותמת נתקבל וללא מספר תיק או אישור על פתיחת הליך בבית המשפט ולכן סבר שמדובר באמצעי לחץ בלבד וכי התביעה לא באמת הוגשה לבית המשפט. מאוחר יותר טען בבקשה כי "כתב התביעה נמסר לידי מזכירת המבקשת אשר לא יידעה את מנכ"ל החברה בדבר המצאת כתב התביעה, מדובר בטעות משרדית, טעות אנוש...". עוד נטען כי הפעם הראשונה שנודע למבקש על קיומה של התביעה הינו מועד מתן פסק הדין. באשר לסיכויי ההגנה טוען המבקש כי התבקש על ידי המשיבים לערוך תוכניות מדידה ותוכנית רישוי עבור בניין הנמצא בבעלות המשיבים בנוסף לליווי בדיקה לצורך רישוי בניין קיים. לאחר סיום העבודה נמסרו למשיב מס' 1 את התוכניות כמוסכם ואף הייתה פניה לוועדה לתכנון ובניה לרישוי הבניין, אך התברר שבבניין קיימים קשיים תכנוניים ושאם יוגשו התוכניות לאישור יהיו המשיבים חשופים להליכים משפטיים ולכן בהסכמת משיב מס' 1 לא הוגשו התוכניות לאישור הועדה לתכנון ובניה.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו בתמצית כי ההמצאה של כתב התביעה בוצעה כדין ונמסרה לידיו של המבקש שחתם על אישור מסירה ביום 9.12.2015. הטענה בדבר קבלת כתב התביעה ללא חותמת נתקבל אינה נכונה מאחר ובאישור המסירה צויין מספר ההליך בבית המשפט. עוד נטען כי המשיבים פנו למבקש על מנת שזה יציג בפניהם את כתב התביעה שהתקבל אצלו ואכן המבקש הגיש לבית המשפט כתב תביעה שונה מזה שנשלח אליו על ידי המבקשים.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, אני מחליטה כדלקמן:

בבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני סוגים של שיקולים: האחד הוא הסיבה למחדלו של המבקש, והשני סיכויי ההצלחה של הגנתו או תביעתו, לפי העניין של מבקש הביטול. ככלל שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. ואולם, נפסק בעבר כי במקרים שבהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אף אם הצביע על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו).

בע"א 2503/11 עזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל, פורסם בנבו. נפסק כי ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת לתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. כמובן שיש מקום לבדוק את סיכויי התביעה או ההגנה. בע"א ויולט אפל נ' דוד קפח, פורסם בנבו, נפסק כי כאשר ניתן פס"ד בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין הרי שיבדוק ביהמ"ש בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה-אם יבוטל פסק הדין? (2) מהי הסיבה אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל.

אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט ייעתר לו , רק אם ישוכנע, שאחרת יגרם עיוות דין בולט.

אולם אם מסתבר, כי אי הופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית משפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן.

במקרה שבפני, מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה נמסר למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 9.12.2015 וכי על גבי אישור המסירה צויין מספר תיק בית המשפט, ומהות החומר שנמסר. טענת המבקש כי לא הגיש כתב הגנה במועד מפני שחשב שהתביעה לא הוגשה בפועל לבית המשפט סותרת את טענתו כי כתב התביעה נמסר לידי מזכירתו אשר לא יידעה אותו בדבר המצאת כתב התביעה.

יחד עם זאת ומשום שהמשיבים לא טענו בתגובתם כל טענה בעניין סיכויי ההגנה ומאחר והמחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת עובדתית הנוגעת לתנאי ההסכם בע"פ שנכרת ביניהם, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 29.1.2016 וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 1,000 ₪ למשיבים בתוך 21 יום מהיום וזאת בגין הטרחה שנגרמה להם עקב אי הגשת כתב ההגנה במועד.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.