תא"מ 43010-02-14 ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח' נ' יעיש ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 13.3.13 ברחובות בין כלי רכב נושא מספר רישוי 81-599-66 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 62-045-71 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בתיק, ולאחר ששמעתי את עדויות התובעת 2, בנה מר דניאל קורדנה והנתבעת 1, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. כידוע, במשפט האזרחי השתרש הכלל לפיו, "המוציא מחברו עליו הראיה". דהיינו, כאשר פלוני תובע את אלמוני, מוטלת עליו החובה להוכיח בראיות, כי אכן אלמוני חייב לו. על שכמו של התובע מוטלת גם חובת השכנוע. שהרי, מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%. בעל דין שיזכה במשפט, לאחר הליך של שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע את בית המשפט, כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו. בענייננו, לאחר ניתוח מארג הראיות, אני מקבלת את גרסת התובעת 2 ובנה דניאל, ומעדיפה אותה על פני זו של הנתבעת 1. מסקנתי זו מבוססת בראש ובראשונה על התרשמותי הבלתי אמצעית מן העדויות. עדויותיהם של התובעת 2 ובנה היו פשוטות וכנות. אני נותנת בהן אמון מלא ומבכרת אותן על פני עדותה של הנתבעת 1. עדויותיהם של התובעת 2 ובנה דניאל היו הגיוניות, מתיישבות היטב עם כלל נסיבות העניין והראיות, ומסבירות, לטעמי, את אופן התרחשות התאונה.

אציין, כי בעדות הנתבעת 1 נפלו סתירות מהותיות, אותן התקשיתי ליישב. כך למשל, בטופס ההודעה לחברת הביטוח ציינה הנתבעת 1, כי רכבה נפגע במוקד הימני הקדמי. לעומת זאת, בעדותה בבית המשפט, הכחישה בכל תוקף קיומו של נזק כלשהו.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה (ראיתי לקבל את רכיב התביעה המתייחס להפסד הנחת העדר תביעות, לשנה אחת בלבד) ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות, באמצעות התובעת 1, סכום של 4,918 ₪, צמוד מיום 18.2.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, יישאו הנתבעות, ביחד ולחוד, בתשלום אגרת בית המשפט, כפי ששולמה, שכר עד התובעות, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,400 ₪.

ניתן בזה צו לפיצול סעדים, ביחס לרכיב התביעה שעניינו הפסד הנחת העדר תביעות ביחס לשנתיים נוספות, לאחר השנה בה חודשה פוליסת הביטוח אצל התובעת 1.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ה, 01 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.