אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' ברק ואח'

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סכום של 13,041 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 20.7.14 (להלן: "התאונה"),ש התרחשה בשעה 11:00, או במועד סמוך לכך, ברחוב ריינס פינת רחוב אסתר המלכה בתל אביב. בתאונה היו מעורבים רכב התובעת נהוג בידי גב' קרן לוקפלד (להלן : נהג התובעת") והמשאית עליה נהג הנתבע 1.

המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התרחשות התאונה. נהגת רכב התובעת טוענת שהתאונה אירעה כאשר חצתה ברכבה את רחוב ריינס לכיוון אסתר המלכה ומשאית שחנתה ברחוב ריינס פינת אסתר המלכה נסעה לאחור ופגעה ברכבה בדופן השמאלית. מנגד טוענים הנתבעים שרכב המשאית חנה בעוד רכב התובעת סטה למקום חניית המשאית והסב לה נזק.

ביום 8.3.16 התקיים לפניי דיון בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר פירטו כל אחד לגרסתו , את אופן התרחשות התאונה, עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה חוות דעת שמאי מטעם התובעת, הודעות הנהגים (ת/1 ו- נ/1), תמונות ממקום התאונה (נ/2), ותמונות רכב התובעת (ת/2) מצאתי לקבוע כי הנתבע 1 אשם בתאונה, אך מצאתי גם לקבוע שלנהגת התובעת יש אשם עצמי תורם לקרות התאונה (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של 20%, כך שבסופו של יום תהיה התובעת זכאית לפיצוי חלקי בשיעור של 80% בלבד מהנזק הנתבע.

אנמק בקצרה את מסקנתי: מטעם הנתבעים הוצגו לעיוני תמונות (נ/2) ממקום התרחשות התאונה כאשר בתמונות חונה משאית בפינת רחוב ריינס אסתר המלכה. יוער ,כי רחוב אסתר המלכה הינו רחוב חד סיטרי שאליו נסעה נהגת התובעת. הצדדים אישרו כי המשאית שבתמונה היתה מאותו סוג של המשאית המעורבת, קרי שיש לה חלק מתכתי בולט לכל אורך הפגוש האחורי ושהיא עמדה במקום שבו אבני שפת המדרכה סומנו באדום לבן, משמע במקום שאסור להחנות בו.

יוצא איפוא שנקודת המוצא לבחינת התשתית הראייתית הינה שרכב הנתבעים עמד שלא כדין, באופן שבלט לתוך צומת מפגש הרחובות ובניגוד לתקנה 72 (א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1971, שזו לשונה:

"72.(א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

3. בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו".

נהגת התובעת העידה באופן משכנע ועדותה הותירה עלי רושם חיובי. היא סיפרה בהגינותה שכאשר חצתה את רחוב ריינס לכיוון רחוב אסתר המלכה היא הביטה לצידה הימיני שכן אמה המתינה לה בתחנת אוטובוס סמוכה ,וכן שהיא היתה במגמת נסיעה לצידו השמאלי של רחוב אסתר המלכה מאחר וראתה שם מקום חנייה שהתכוונה לחנות בו. יוער, כי לכאורה שני נתונים אלה עשויים היו להעמיד את עדותה בספק ולשוות לה נהיגה אי זהירה, אבל אני התרשמתי כי פירוט דברים אלה הקנה לגירסתה נופך אמיתי ואמין , כפי שהעידה בפניי ללא כל ניסיון לשנות עובדתית את אופן התרחשות התאונה.

הנתבע העיד באופן שניסה לספק הסברים רבים ופרשנות להתרחשות התאונה תוך שהסביר את נהיגת התובעת באומרו "היא ממשיכה ישר שתוך כדי שהיא ממשיכה ישר היא מסתכלת על התחנה איפה שאמא שלה נמצאת. היא הסתכלה ימינה לכיוון התחנה" (עמ' 5 לפרוט' ש' 7-8). וכן: " זו הסיבה שהיא סטתה בגלל אמא שלה" (עמ' 5 ש' 29) וגם: "יכול להיות שהיא שיחקה עם ההגה או שהרכב בנדנוד הלך וחזר" (עמ' 6 לפרוט' ש' 6). כל ההסברים האלה נראו מאוד מאולצים וניכר שהנתבע טווה "גירסה" להתרחשות התאונה כדי לנסות ולהסתיר את רשלנותו.