תא"מ 42964-02-17 קל אוטו שירותי מימון בע''מ נ' קרצ'ר ואח'

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.2.16 בכביש מספר 4.

2. לטענת התובעת, בתאריך 9.2.16 עת נסע רכב התובעת כדין בנתיב הימני, סטה לפתע הרכב הפוגע מהנתיב השמאלי לתוך נתיב נסיעתה, פגע בחלקו האחורי של הרכב וגרם לנזקים רבים.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנתבע נסע כדין בנתיב הימני. לפתע הגיחה

מכונית התובעת מנתיב השתלבות מצידו הימני של רכב הנתבעים ופגעה ברכב.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה הנהגת ברכב התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בנתיב הימני כדין כאשר רכב הנתבעים אשר נסע בנתיב משמאלה נצמד אליה באיטיות, נכנס לנתיב הימני ושפשף את הדלת האחורית של רכבה. הנהגת סטתה ימינה וברחה לשוליים על מנת להימנע מפגיעה חמורה יותר. הנהגת הכחישה גרסת הנתבעים לפיה היא זו שסטתה מהנתיב הימני לנתיב האמצעי. בנוסף, הכחישה שהיה קיים נתיב השתלבות באזור התאונה. לאחר התאונה המשיך רכב הנתבעים בנסיעה והנהגת נאלצה לרדוף אחריו עד אשר השיגה אותו, צילמה אותו ורק אז הסכים לעצור את רכבו בצד. לאחר התאונה טען בפניה הנתבע 1 אשר נהג ברכב הנתבעים כי לא הבחין בה ולא חש שפגע ברכבה. הנהגת טענה שהראתה לו את הנזקים ברכבה וכי הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעים תאמו במיקומם ובצבעם לנזקי רכבה.

בנוסף, העיד בפני נוסע אשר ישב במושב האחורי ברכב התובעת בעת קרות התאונה. אף הוא העיד שרכב התובעת נסע בנתיב הימני כשלפתע שמע רעש והבחין שרכב הנתבעים סוטה לעברם. הנהגת הסיטה את הרכב לשוליים ואח"כ הם רדפו וצילמו את רכב הנתבעים עד שהסכים הלה לעצור את משאיתו בצד הכביש. הנתבע 1 טען בפניהם שלא חש בקרות הפגיעה.

5. הנתבע 1 העיד וטען שנסע בנתיב הימני, לפתע עקפה את רכבו נהגת התובעת מימין וטענה שגרם נזק לרכבה, בעקבות זאת הנהגים עצרו בשולי הדרך והחליפו פרטים. הנהג העיד שלא הרגיש התנגשות בין הרכבים ולא ידע במה מדובר, כאשר ירד מהמשאית ראה שריטות על הדלת האחורית של רכב התובעת וכן הבחין שנגרמו נזקים לרכב הנתבעים.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של הנהגת ברכב התובעת והיא מהימנה בעיני. הנהגת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה נסעה כדין בנתיב הימני כאשר לפתע נהג הנתבעים סטה לנתיב נסיעתה ושפשף את הדלת האחורית של רכבה. לאחר מכן המשיך בנסיעה והיא רדפה אחריו עד שנעצר בצד הדרך. עדותה נתמכת בעדותו המהימנה של הנוסע ברכבה, שחזר על גרסה זו.

אומנם, התובעת לא זימנה להעיד את כלל הנוסעים ברכב, אך נתת אמון בגרסת התובעת באשר לסיבה בשלה לא היתה לה אפשרות לזמנם ושוכנעתי מעדות העדים שהתייצבו.