תא"מ 4291-08 שער נ' עלי מנצור ואח'

רקע וגרסאות הצדדים

1.בפני תביעה כספית בסך 13,800 ₪, שהוגשה בשנת 2008, ושעניינה נזקי רכוש עקב תאונת דרכים. בתיק ניתנו שני פסקי-דין אשר לימים בוטלו, ורק כ-6 שנים לאחר פתיחתו נשמעו ההוכחות. בשלה העת להכריע במחלוקת. במצוות התקנות, יובאו הנימוקים בתמצית.

2.התובע (להלן – "טוביה") הוא נהג מונית, ואילו הנתבעים הם אב (להלן – "גאנם") ובנו (להלן – "מנצור"), שהיו ברכבו של האב, גאנם. לתאונה עצמה שתי גרסאות שונות בתכלית.

3.טוביה טוען, כי ברכב הנתבעים נהג מנצור, ומלבדו לא היה איש ברכב. לגרסתו, נסע כדרכו ברח' שפרינצק בנתניה מדרום לצפון, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבעים משמאלו, תוך ניסיון להיכנס לרח' נויפלד שבימין הדרך, ופגע בצד שמאל של המונית, תוך גרימת נזקים. לאחר התאונה התנצל מנצור, הסביר שהוא נהג חדש, כתב את הודאתו על פתק (נספח ב' לתצהיר התובע – להלן – "הפתק"), וחתם. טוביה מספר, כי חלק מהפתק נכתב על ידו, לאור התקשות מנצור בכתיבת עברית, אולם הרוב נכתב על ידי מנצור.

4.הנתבעים טוענים, מאידך, כי ברכבם ישבו 4 אנשים, גאנם, מנצור, ועוד שני פועלים, ואיל חביבאללה וסמיר חביבאללה (שיכונו להלן לפי שמותיהם הפרטיים, "ואיל" ו"סמיר"), וכי גאנם הוא שנהג, ולא מנצור. אמנם, מנצור הוא שיצא מהרכב לשם החלפת הפרטים לאחר התאונה, אולם זאת רק מאחר שגאנם לא חש בטוב. לגרסתם, המונית נסעה מאחוריהם "בכביש הראשי בנתניה", עקפה אותם מימין, אולם מאחר שהתקרבה מדי למדרכה סטתה בפתאומיות שמאלה, ופגעה בחלק הקדמי של רכב הנתבעים. רכב הנתבעים נפגע קשות, ואילו המונית נפגעה קלות בלבד. באשר לפתק, הרי שהוא מזויף, לא נכתב ע"י מנצור ולא נחתם על ידו.

הראיות

5.לתיק הוגשו תצהיריהם של טוביה, גאנם, מנצור, ואיל וסמיר, וכל החמישה אף נחקרו בישיבת ההוכחות. כן הוגשו חוות-דעת מומחים, קבלת תיקון (מטעם הנתבעים), ותכתובות בין חברות הביטוח של התובע ושל גאנם (מטעם התובע).

6.קודם לישיבה זו, הועבר הפתק לבדיקת מומחית מטעם בית המשפט, הגב' אורה כבירי (להלן – "המומחית"). על פי חוות דעתה, מנצור לא כתב את הפתק ולא חתם עליו. יוער בהקשר זה, כי המומחית טרחה לציין שזיהתה את האדם שהתייצב בפניה על פי רישיון הנהיגה שלו, והתמונה שם היתה "זהה לחלוטין למראהו". המומחית לא זומנה להיחקר על חוות-דעתה, ולא הוצגו לה שאלות הבהרה.