תא"מ 42904-09-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אדמוני ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את סטיית משאית הנתבעים לעברה ועל כן דין התביעה להתקבל. תמונות הנזק ברכב התובעת לטעמי מדברות בעד עצמן ותומכות אחת לאחת בעדות הנהגת מטעמה. בהתאם להן, רכב התובעת נפגע בפינת הכנף השמאלית- אחורית תוך שנותרה בו מכת מעיכה עם סימני שפשוף קדימה. תצורת נזק מעין זו אפשרית לאחר סטיית המשאית משמאל לימין כאשר רכב התובעת מצוי קדימה, כפי שהעידה על כך נהגת התובעת והראייה היא שתחילתו של הנזק הינה בקצה הרכב מאחור. לו רכב התובעת היה סוטה אל עבר המשאית מימין לשמאל, אזי סביר שהיינו רואים את תוצאת המגע קדימה יותר לנוכח זווית הסטייה וגם אחרת- מעין מכת מעיכה ממורכזת ולא כזו שתחילתה מאחור קדימה כמו מעין השטחת שטח ( דבר שאופייני לסטייה של רכב הבא מאחור). ככלל למדתי מעדותו של הנתבע 1 כי הוא אינו יכול להצביע על נקודת הסטייה לטענתו כאשר הלכה למעשה התרשמותי היא שהוא לא באמת ראה את מהלך הסטייה אלא הסיק מסקנות מאוחרות הנובעות מתוצאת הדברים זאת לעומת התרשמותי מעדותה של נהגת התובעת שהייתה טבעית ואמיתית, חסרת תחכום וכנה. דיי בכך בכדי לקבוע כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה בכדי להוכיח את תביעתה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 18,981₪ (לאחר ניכוי רכיב השבתת רכב שלא הוכח), בצירוף הצמדה למדד מיום 27.5.15, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון. התובעת תהא זכאית גם להשבת מחצית השנייה של האגרה מאת הנתבעת 2, לאחר תשלומה על ידה.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.