תא"מ 42802-02-15 קונים זול בע"מ נ' מחאג'נה

לפני בקשת התובעת ("המבקשת") לביטול חלקי פסק הדין שניתן בתיק ביום 4.11.15 בהעדר התייצבות התובעת לדיון שהתקיים באותו היום, במסגרתו הוריתי דחיית התביעה, ביטולי הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגד הנתבע ("המשיב") במסגרת תיק הוצאה לפועל נשוא כתב התביעה, סגירת תיק ההוצאה לפועל וחיוב המבקשת בהוצאות בסך של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.

לטענת המבקשת יש לבטל את ההוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ בהן חויבה. לטענתה היא הגישה את השיק נשוא כתב התביעה לביצוע מכוח הסכם המחאת זכות חלקית מאת חברת "הכל לבניין בני כרייף בע"מ" (להלן: "חב' כרייף"), בתמורה למימון כל ההליכים המשפטיים בתיק. בהגיע העת להגשת תצהיר מטעם חב' כרייף, המתייחס לעסקת היסוד בשיק, מנהל חב' כרייף התחמק ממתן תצהיר, עד שלבסוף הגיעה המבקשת להסכם עם חברת כרייף לפיו המבקשת תמחה בחזרה את זכויותיה בשיק ובתביעה לחברת כרייף והאחרונה באמצעות בא כוחה, עו"ד רן לוין, תמשיך בניהול התביעה. בהתאם להסכם הנ"ל, ביום 7.10.15 נמסר כל חומר התביעה לידי עוה"ד רן לוין, בהתאם להנחיית חברת כרייף. עו"ד לוין אישר את קבלת התיקים בכתב כעולה ממכתבה של המבקשת מהתאריך 6/10/15. יום למחרת, 8/10/15, נמסרה לעו"ד לוין המחאת הזכות הנ"ל. במסגרת המכתב מיום 6.10.15 צוין מפורשות מועד הדיון הקבוע ליום 4.11.15. בהסתמך על התחייבות ב"כ חברת כרייף, להתייצב לדיון ולנהל את התיק או להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, הגיש עוה"ד חורי בקשה לשחרור מייצוג והבקשה אושרה. לטענת המבקשת, המשיב וחברת כרייף הגיעו ביניהם להסדר פשרה לסיום המחלוקת ובמקום להודיע על כך לבית המשפט הם החליטו בחוסר תום לב להעלים עובדה זו. לטענת המבקשת, המשיב כן התייצב לדיון ביום 4.11.15 ביודעו על המחאת הזכות שניתנה, בידיעה ברורה כי המבקשת לא תתייצב לדיון וכי קיים הסכם פשרה כאמור. לטענת המבקשת היא פנתה בשלוש הזדמנויות לעו"ד לוין בבקשה לגלות את תכנו של הסכם הפשרה אולם סורבה. לטענתה המשיב וחברת כרייף רקמו קנוניה נגדה במטרה להוציא ממנה כספים שלא כדין. בנסיבות אלו, מבוקש לבטל את פסק חלקית באופן כזה שיבוטלו ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו לחובתה. לטענתה הסיבה לאי התייצבותה לדיון לא נבעה מזלול בבית המשפט או בצד השני אלא כאמור בשל הסכם בינה לבין חברת כרייף. לטענתה, חיובה בהוצאות נבע מהטעיית בית המשפט והעלמת עובדות מהותיות. לטענתה, אלמלא המחאת הזכות להעברת התיק לידי עו"ד רן לוין היא הייתה מתייצבת לדיון ומנהלת את התיק. לטענתה יש להיעתר לבקשה אף מחמת הצדק.

המשיב בתגובתו טוען כי לא היה מקום להגשת הבקשה כלל. לטענתו המבקשת בבקשתה מעלה טענות עובדתיות, הסותרות טענות שהועלו על ידה במסגרת ההליך. המבקשת טוענת כי קיבלה המחאת זכות חלקית על השיק מחברת בני כרייף בע"מ זאת בניגוד לטענתה בתצהיר לפיה קיבלה את השיק בתמורה ובתום לב במהלך עיסוקיה. היא טוענת כי קיים הסכם המחאת זכות חלקית בינה לבין צד ג', אולם ההסכם לא צורף לבקשתה. לטענתו, המבקשת מושתקת מלטעון את רוב הטענות המועלות בבקשתה. ביום 22.3.15 ניתנה החלטת בית המשפט המורה על הגשת תצהירים. הצדדים הגישו תצהירים ביום 24.6.15. המבקשת הגישה תצהיר של מר כרמי ראמז מטעמה. ביום 6.10.15 שוחרר ב"כ הקודם של המבקשת, לבקשתו נוכח הצהרתו כי המבקשת מודעת למועד הדיון שנקבע בתיק זה ליום 4.11.15. לטענת המשיב, הוא ניסה ליצור קשר עם ב"כ הקודם של המבקשת לפחות בשש הזדמנויות, במטרה לקבל אמצעי התקשרות עם המבקשת אשר אין לה משרדים ובכתובתה המצוינת בכתבי טענותיה, אולם לא זכה לכל התייחסות. ביום 4.11.15 התקיים הדיון אליו לא התייצבה המבקשת ללא כל הסבר או נימוק. המבקשת לא הודיעה למשיב או לכל הפחות לבית המשפט כי אין בכוונתה להתייצב לדיון וכי המחתה זכויותיה בתיק לצד ג' כלשהו וממילא טענת המבקשת בדבר המחאת הזכויות אין בה בכדי לפטור את המבקשת מחובת ההתייצבות לדיון. כמו כן לא ברור מדוע לא התייצב לאותו הדיון אותו מצהיר מטעם המבקשת, מר כרמי ראמז.

המבקשת במסגרת תשובתה טוענת כי תגובת המשיב מתחמקת ומטרתה להסיט את עיני בית המשפט מטענתה העיקרית של המבקשת בדבר הקנוניה הנטענת בין חברת כרייף לבין המשיב. לטענתה המשיב לא התייחס בתגובתו לטענתה ולא בכדי ואף לא צרך לתגובתו תצהיר כנדרש.

דיון:

עסקינן בפסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקשת לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 4.11.15, על אף שהודעה על מועד הדיון נמסרה לה כדין.

הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי תביעתו או הגנתו תתקבל, כאשר בחינת סיכויי ההצלחה חשובה יותר לצורך ההכרעה בבקשה.

ראה בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395; ע"א 5000/92 בן- ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830; כבוד השופט י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738; כבוד השופט א. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 371.

בעניינו, אין מחלוקת כי המבקשת הייתה מודעת לקיומו של הדיון והמבקשת אף אינה חולקת על עובדה זו. טענת המבקשת באשר להמחאת הזכות לחב' כרייף לא נתמכה בראיות מספקות וממילא אין בה לכשעצמה בכדי לפטור את המבקשת מחובתה להתייצב לדיון אשר הודעה עליו נמסרה לה כדין. בהקשר זה אציין כי עו"ד לוין במכתבו מיום 24.11.15 אל "ח.א.א.ב ביצוע יעיל ומהיר בע"מ" (מצורף כנספח ד' לבקשת המבקשת) מציין הוא אינו מבין מה מעמדה של חב' ח.א.א.ב בתיק הנדון וכן מבהיר כי אינו מייצג את המבקשת ואינו פועל בשמה. לכל הפחות היה על המבקשת ליידע את בית המשפט ואת הצד שכנגד ביחס להמחאת הזכות הנטענת ובמסגרת הודעתה אף לצרף את הסכם המחאת הזכות הנטען. הודעה כאמור לא נמסרה וההסכם המחאת הזכות הנטען לא צורף לתיק, אף לא במסגרת הבקשה שלפני. במקום זאת מצאה לנכון המבקשת שלא להודיע דבר ולא להתייצב לדיון אשר כאמור הייתה מודעת לקיומו. אף טענות המבקשת באשר לקנוניה נטענת בין המשיב לבין חברת כרייף נטענה בכלליות, לא נתמכה בראיות כנדרש ואף בטענה זו אין בכדי לפטור את המבקשת מהתייצבות לדיון.

אשר על כן ונוכח האמור לעיל, טענות המבקשת לעניין זה נדחות.