תא"מ 42761-09-11 נוה ואח' נ' אביטן

התובעים, המפעילים עסק בשם "א.א. השמן", הגישו נגד הנתבע בקשה לביצוע שטר על סך 31,090 ₪ בהוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות בטענה כי זויפה חתימתו על גבי השטר. רשם ההוצאה לפועל העביר ההתנגדות לבית המשפט. רשם בית המשפט נתן לנתבעים רשות להתגונן. ההליך התנהל בסדר דין מהיר.

ביום 15.9.2013 קיימתי ישיבה מקדמית. הצדדים בקשו את בית המשפט למנות מומחה להשוואת כתבי יד, אשר יקבע האם החתימות המתנוססות על השטר הן חתימותיו של הנתבע או שמא של אחר. הנתבעים הסכימו לשאת במלוא שכר המומחה. הצדדים הסכימו במפורש כי הכרעת המומחה תחייבם (עמ' 1 שורה 11). בהתאם לבקשת הצדדים מיניתי את מר נפתלי יהונתן לשמש מומחה מטעם בית המשפט בשאלה שבמחלוקת (להלן – "המומחה").

המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 13.2.2014. מסקנת המומחה הייתה כי "קרוב לודאי" שחתימות המחלוקת נחתמו על ידי חותם הדוגמאות (הלא הוא הנתבע 1). לחוות דעת המומחה צורף הסבר אודות מדרג המסקנות האפשריות הנהוג על ידו. המומחה משתמש במדרג הכולל תשע דרגות עיקריות, שנע בין שונות מובהקת (4-) עד לזהות מובהקת (4). באמצע המדרג עומדת נקודת האפס, שמשמעותה היא שקילות, קרי: האפשרות לשונות או זהות כתב היד היא שקולה. הדרגה "קרוב לוודאי שקיימת זהות" היא דרגה 2 במדרג החיובי.

הנתבעים ביקשו להעביר למומחה שאלת הבהרה ביחס לעובדה כי לא הייתה בחוות הדעת התייחסות נפרדת לשתי החתימות שבמחלוקת. חרף התנגדות התובעים התרתי את שאלות ההבהרה, וביום 13.4.2014 הבהיר המומחה כי שתי החתימות נבדקו ועל כן נקטה חוות דעתו בלשון רבים. המומחה התייחס לשאלות הבהרה נוספות וראה לנכון להבהיר כי משמעות המסקנה של "קרוב לודאי" היא כי לא ניתן לשלול אפשרות לזיוף, אולם הדבר מאוד לא סביר.

לבקשת הנתבעים נקבעה ישיבה נוספת. בדיון שהתקיים ביום 15.9.2014 הבהירה ב"כ הנתבעים כי היא אינה חוזרת בה מן ההסכמה הדיונית לפיה פסק הדין יינתן בהסתמך על חוות דעת המומחה, אלא שלדעתה לא ניתן להסתמך על חוות הדעת משום שאינה "חד משמעית" דיה. לפיכך סיכמו הצדדים טענותיהם בנקודה זו בלבד.

הנני סבור כי אין כל מניעה לקיים את ההסדר הדיוני בין הצדדים ולהכריע בתובענה על יסוד האמור בחוות דעת המומחה. נטל ההוכחה הוא על התובעים, ושיעורו – מאזן ההסתברויות. המומחה קבע כי "קרוב לודאי" שהחתימות שבמחלוקת נחתמו על ידי הנתבע 1. דרגת הזהות שקבע המומחה נמצאת שתי דרגות מעל לרמת האפס. המומחה הסביר כי אין הוא יכול לשלול אפשרות לזיוף אך הדבר "מאוד לא סביר". הנתבעים לא בקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו ולא העמידו את מקצועיותו בספק. אין אפוא כל קושי להכריע בתובענה על יסוד חוות דעת המומחה, הקובעת, ברמה שעולה על מאזן ההסתברויות, כי החתימות שבמחלוקת נחתמו על ידי התובע.

אשר על כן אני מקבל את התביעה, ומורה לנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעים סך של 31,090 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה בהוצאה לפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 2,500 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד זה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר ובפקס.