תא"מ 42673-06-14 איי. אי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.בפני תביעה בגדרה עותרים התובעים לפצותם בקשר עם נזק שנגרם לרכב המבוטח (תובע 2) בתאונת דרכים שארעה ביום 5.1.2014 בסמוך לצומת בית רבן. המבטחת, התובעת 1, דורשת שיפוי עבור תשלומים ששילמה למבוטח (נזקים לפי חוו"ד שמאי ושכ"ט שמאי ולאחר ניכוי השתתפות עצמית). התובע 2, הבעלים של הרכב, דורש פיצוי עבור ההשתתפות העצמית.

2.מדובר בתאונת שרשרת. הנוהגים המעורבים בתאונה:

הרכב הנפגע -- רכב התובע, רנו קליאו, מ.ר. 76-352-75, היה נהוג ע"י גב' אורית אנצ'ו, אשת התובע.

הרכב הפוגע – הונדה, מ.ר. 65-324-70, נהוג ע"י מאיה אביטל, מבוטח ע"י הנתבעת 1 ("הכשרה").

רכב שלישי – דייהטסו-סיריון, מ.ר. 72-332-64, נהוג ע"י עדיה יהב דרורי, מבוטח ע"י נתבעת 2 ("איילון").

רכב רביעי – טויוטה קורולה, מ.ר. 27-469-70, נהוג ע"י ירון בר, מבוטח ע"י הנתבעת 2 ("איילון").

3.אורית אנצ'ו (הרכב הנפגע) -- העדה העידה ש"הכביש היה בשיפוצים מספר רב של חודשים. זאת שלפני עצרה, אני נסעתי אחריה עצרתי, לא פגעתי בה פתאום שמעתי בום מאחורי ומישהי פגעה בי" (פ' ע' 5 ש' 28-27). גב' אנצ'ו לא זכרה לאמר כמה מכות הרגישה, אולי שתי מכות (פ' ע' 6 ש' 16-15 וש' 27-26). היא לא ידעה לאמר אם הרכב שפגע בה נהדף על ידי כלי רכב מאחוריו (פ' ע' 6 ש' 32-28).

4.בהודעתה של גב' אנצ'ו לחב' הביטוח נרשם (ר' נספח לכתב התביעה המתוקן): "בדרך מגדרה לכיוון העבודה, בצומת בית דגן האט פתאום הרכב שלפני, האטתי ובלמתי כדי לא לפגוע בו אוז הרגשתי מכה מאחור. רכב פגע בי מאחור ואחריו פגעו עוד 2 כלי רכב".

5.לפי חוות הדעת והתמונות של השמאי יגאל חטב, רכב המבוטח סבל מפגיעה אחורית. עלות התיקון הערכה בסך 10,718 ₪, וירידת ערך בסך 5,499 ₪ (כולל מע"מ). שכ"ט שמאי – 1,097 ₪ (קבלה מיום 13.1.2014).

6.מאיה אביטל (הרכב השני בשיירה) -- העדה העידה: "היינו בצומת בית רבן, עמדנו ברמזור אדום. כשהתמרור התחלף לירוק התחלנו בנסיעה. מיד לאחר הצומת, הרכב שלפני בלם בפתאומיות. אני בלמתי אחריו והצלחתי לעצור את הרכב מבלי לפגוע ברכב שלפני. רכב שלישי נכנס בי והדף אותי כלפי הרכב שהיה לפני. רכב רביעי נכנס ברכב השלישי, שפגע בי בפעם השניה למעשה" (פ' ע' 8 ש' 27 עד ע' 9 ש' 2). לדבריה, חשה שתי מכות (פ' ע' 10 ש' 13-12). העדה חזרה וטענה שבלמה בטרם התנגשה ברכב שלפניה (פ' ע' 9 ש' 21).

7.בהודעתה של גב' אביטל לחב' הביטוח נרשם (נ/1): "בשעה 7:10, רכב בולם בצורה פתאומית, מה שגורם לבלימה של הרכב לפני ולבלימה שלי. הרכב שמאחורי לא הספיק לבלום כראוי והתנגש ברכבי בחוזקה מה שגרם להתנגשות שלי ברכב לפני (אם לא היה מתנגש בי הרכב מאחורה הבלימה שלי היתה מספיקה ע"מ לא להתנגש ברכב לפני). הרכב שאחרי פגע ברכב אחר והרכב האחר פגע רכב שברח מהזירה". לדעתה, אחראים לתאונה "הרכב הראשון הבולם והרכב הראשון הפוגע".

8.הנתבעת 1 לא הגישה תמונות של הרכב הנהוג ע"י גב' אביטל, וגם לא חוות דעת לענין הנזק שנגרם לרכב זה בתאונה. ראיות אלה הן חשובות, ומקובל להגישן. הן נדרשות לצורך עיון במיקומי הפגיעות בכלי הרכב וכן לצורך השוואה בין עוצמת הנזק בחזית ועוצמת הנזק בחלק האחורי. נתונים אלה מהווים אינדיקציות ראייתיות משמעותיות לבירור טענת ההדיפה. אי הגשתן של ראיות רלבנטיות נזקפת כנגד הנתבעת 1.

9.עדיה יהב דרורי (הרכב השלישי בשיירה) -- העדה העידה: "שמרתי מרחק מהרכב שלפני, התחלנו נסיעה, פתאום מסיבה שעד היום לא ברורה לי, כ- 70-80 מטר אחרי הרמזור אחד הרכבים בלם, שניים אחריו, אני בלמתי ולא התקרבתי לרכב שהיה לפני, אבל מאחורי היה רכב שנכנס בי בצורה חזקה מאוד, הוא היה כנראה בהאצה, נכנס בי בחוזקה והדף אותי קדימה כלפי הרכב שהיה לפני. הרכב שלי בשורה התחתונה הלך סופית, יותר מזה, הרכב שלי הצטמק. זה רכב שלי שרשום על שמי, דייהטסו סיריון, קטנה כזאת. הרכב הצטמק כמו אקורדיון כשהדלת שממנה אני אמורה לצאת כנהגת נמחצה ולא יכולתי לצאת..." (פ' ע' 15 ש' 21-16).

10.בהודעתה של גב' דרורי לחב' הביטוח נרשם (נ/2): "מבוטחת נסעה בכביש, עמדה ברמזור אדום. התחילה את הנסיעה, רכב צד ג' משני בלם מלפניה. מבוטחת בלמה גם, והרגישה פגיעה מאחור מרכב צד ג'. תאונת שרשרת. רכב צד ג' ראשי (ברח מהארוע), פגע בצד ג' משנה (27-469-70) וצד ג' משני פגע ברכב מבוטחת שנהדפה על רכב מקדימה (65-324-70). תאונה של כ-6 רכבים".

11.לפי חוות הדעת של השמאי מריאן מרגולס, גובה הנזק ברכב הדייהטסו עומד על 56% מערך הרכב, ולכן הרכב לא תוקן והעבר לפירוק (נ/4). ערכי הנזק בחזית ובאחור הם יחסית קרובים: הנזק לחלק הקדמי הערך בסך 10,638 ₪, והנזק במוקד אחורי – 11,847 ₪.

12.ירון בר (הרכב הרביעי בשיירה) – העד העיד: "היה פקק גדול. עבדו בכביש כולנו עמדנו בפקק. עברנו את הרמזור. אחרי הרמזור שוב הפקק נעמד. לא זוכר אם נסעתי או נעמדתי. קיבלתי מכה מאחור ועפתי על הרכב לפני. הסתכלתי במראה, ראיתי שזה הונדה, לפי הלוגו. רציתי לצאת החוצה לקחת פרטים, בא אלי שוטר מהצד ואמר לי לא לעמוד פה, לזוז הצידה. זזתי הצידה, כבר לא ראיתי את ההונדה. רק את כל אלה שהיו לפני" (פ' ע' 11 ש' 12-9). לענין האחריות לתאונה, מר בר טען ש"כולם אשמים שלא שמרו מרחק", והודה כי אחריות זו מוטלת גם עליו (פ' ע' 11 ש' 29-26).

13.בהודעתו של מר בר לחב' הביטוח נרשם: "נסעתי בנתיב השמאלי והרכב שלפני עצר בפתאומיות, ואני בלמתי והרגשתי שרכב מאחורי נתקע בי ודחף אותי על הרכב מלפני" (נספח לכתב ההגנה של נתבעת 2). כאמור, בעדותו בבית המשפט, מר בר תיקן את גרסתו בשתי נקודות: ראשית, הוא הודה שאינו זוכר אם נסע או נעמד בפקק (להבדיל מטענת הבלימה המופיעה בהודעה); שנית, הוא הודה באחריות לאי שמירת מרחק (להבדיל מטענת ההדיפה המופיעה בהודעה).