תא"מ 42531-06-13 אברהם נ' לוי

1.לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ.

2.אסקור להלן, בתמצית, את ההליכים והעובדות הנחוצים לענייננו:

2.1עסקינן בתביעה לביצוע שתי המחאות על סך של 7,500 ₪ כל אחת, לפירעון ביום 20/2/10 וביום 20/3/10 (להלן "ההמחאות"), שחוללו באי פירעון מחמת א.כ.מ. והוגשו ללשכת ההוצל"פ ביום 4/9/10 (להלן "תיק ההוצל"פ").

2.2ביום 11/6/13 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע ההמחאות ובקשה לארכת מועד בטענה, בין היתר, כי רק כעת, כעבור כ-3 שנים נודע לה על תיק ההוצל"פ, עוד נטען על ידה כי היא לא חתמה על ההמחאות ולא מסרה אותן אלא פרודה.

2.3ביום 10/7/13, ובהעדר תגובת התובע - התקבלה התנגדות הנתבעת.

2.4ביום 13/11/13 נקבעה ישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה ליום 18/2/14.

2.5בין לבין, הגישה הנתבעת בקשות רבות ושונות לרבות בקשות לביטול עיקולים, בקשות למחיקת התביעה ובקשת רשות ערעור.

2.6 יום לפני הדיון, ביום 17/2/14, הגישה הנתבעת בקשה לדחיית מועד דיון בטענה כי בנה חולה והיא אינה יכולה לעזוב אותו לפרק זמן ממושך שיאפשר את הגעתה לחיפה לישיבת ההוכחות.

2.7בהחלטה מיום 17/2/14 הבהרתי כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ודי היה בכך לדחותה. מה גם שהיעתרות לבקשה המוגשת בשלב זה משמעה השחתת זמן שיפוטי יקר לריק תוך פגיעה בכלל ציבור המתיידנים הממתין ליומו שהוגשו ללשכת ההוצל"פ ביום 4/9/10.

חרף כל זאת, בנסיבות ובשים לב לכך שהנתבעת אינה מיוצגת - נעתרתי לבקשה ודחיתי את הישיבה ליום 8/4/14 בשעה 09:00.

2.8בבוקר הישיבה השנייה (8/4/14) הוגשה בקשה נוספת של הנתבעת לדחיית מועד דיון בטענה כי היא חולה מאוד ונבצר ממנה להגיע לדיון בחיפה. עוד טענה הנתבעת כי אם לא תגיע בפעם הבאה היא מסכימה למתן פסק דין בהעדרה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי נבצר ממנה ללכת לעורך דין לעשות תצהיר והיא תעשה כן עד לדיון הבא. לבקשתה צורף אישור מחלה מיום 6/4/14 עד ליום 9/4/14 לא חתום וללא כל פירוט בדבר סוג המחלה למעט ציון כי האבחנה מתועדת בתיק הרפואי.

2.9 בהחלטה מיום 8/4/14 קבעתי כי מן הראוי היה כבר בשלב זה להיעתר לבקשת התובע למתן פסק דין.

ברם, בנסיבות ובפרט משיקולים מערכתיים, מצאתי כי האיזון הנאות ימצא על דרך חיוב הנתבעת בהוצאות לטובת התובע ולטובת אוצר המדינה, שאם לא כן ינתן פסק דין כנגד הנתבעת כבקשת התובע.

2.10 מני שלב זה הגישה הנתבעת בקשות לשינוי ההחלטה מיום 8/4/14 ולביטול חיובה בהוצאות, לפריסת תשלום ההוצאות וארכה לביצוע התשלומים (ראה למשל בקשות ו'תגובות' מהתאריכים 8/5/14, 9/6/14 ו-12/6/14).

כמפורט בהחלטות (לרבות החלטות מהתאריכים 8/5/14, 22/5/14, 10/6/14 ו-18/6/14) - לא מצאתי טעם לשינוי ההחלטה. יחד עם זאת, שבתי ונעתרתי לבקשות הנתבעת לארכות מועד לביצוע החלטה מיום 8/4/14, כאשר האחרונה שבהן היתה עד ליום 31/7/14.

2.11חלף קיום ההחלטה מיום 8/4/14, הוגשה ביום 28/7/14 בקשת הנתבעת במסגרתה נטען על ידה כי רק אתמול (27/7/14) התקבלה על ידה ההחלטה מיום 18/7/14 לפיה ניתנה לה ארכת מועד לקיום ההחלטה מיום 8/4/14; לא ידוע לה על ההליך ולא על ההמחאות נשוא ההליך והיא אינה מכירה את התובע. לשיטתה, ככל הנראה, בעלה הגיש בשמה בקשות ותגובות לבית המשפט והיא אף הגישה תלונה למשטרה בעניין זה. עוד נטען כי בעלה עשה שימוש נרחב ללא ידיעתה והסכמתה וללא רשותה תוך זיוף חתימה על שיקים רבים. בעלה עצור מיום 1/7/14, ככל הידוע בגין מעשי הונאה ומרמה וזיוף ועל כן, היא נקטה באמצעות הסיוע המשפטי בהליך גירושין. מעבר לכך, היא מטופלת בילדים קטנים ובאם חולה. לשיטתה, היא פנתה אתמול לסיוע המשפטי ומבוקשת ארכה עד לאחר הפגרה לשם פנייה מסודרת אליהם.