תא"מ 42515-08-14 אברהמי נ' אלסיבוני ואח'

בימ"ש שמע היום טיעונים בעל פה לעניין חיוב בהוצאות עקב קבלת תביעת התובעת במלואה.

נקודת המוצא של בימ"ש בעת סיום דיון בתביעה בסדר דין מהיר כאשר הדיון התקיים במלואו, היא כי סכום ההוצאות המשקף עבודת עו"ד שייצג הצד הזוכה הינו בין עשרת אלפים ₪ עד 15,000 ₪ תלוי בנסיבות התיק כמפורט להלן.

בשלב זה על בימ"ש לשקול דבריו של כבוד הנשיא בתוארו דאז השופט בדימ. גורן בספרו "סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה אחת עשרה, עמ' 727:

"הקווים המנחים בנושא הוצאות משפט הם : התעריף המינימלי כרף תחתון, התנהגות בעלי הדין להליך, לרבות ניהול ההליך, שיעור הסכום השנוי במחלוקת, מורכבות התיק, הזמן שהושקע בהכנתו וחשיבות העניין לבעלי הדין, לרבות האינטרס הציבורי".

סכום התביעה הינו 59,000 ₪ ומכאן שעל פי התעריף המינימלי הרף הנמוך הינו 5,900 ₪ בצירוף מע"מ.

שני הצדדים, יאמר לשבחם, הסכימו בישיבה הראשונה, בתום חקירת הנתבעת, תחת לסיים הדיון בבקשת הנתבעים ליתן להם רשות להתגונן, למסור המחלוקת להכרעת ועדת שכר טרחה שליד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. הסכמה זו נזקפת כעת לזכות הנתבעים.

הועדה הכריעה בחלק מהמחלוקת וטענת הנתבעים לעילות לביטול ההסכם לתשלום שכ"ט הובאה ע"י הועדה לבימ"ש להכרעתו.

בדיון שהתקיים לאחר החלטת הועדה, התובעת חלקה על עמדת בימ"ש לפיה אין מנוס משמיעת ראיות ברכיב המחלוקת שלא הוכרע ע"י הועדה והנתבעים ניסו להשתחרר מהסכמתם להכרעת הועדה ברכיב בו הכריעה. בימ"ש נדרש ליתן החלטה מפורטת, לרבות לעניין מחדל הנתבע להגיש תצהיר מטעמו. מכיוון שלא ניתנה הסכמת התובעת ליתן לנתבעים רשות להתגונן נקבע דיון נוסף לצורך כך.

בדיון השלישי, נחקר הנתבע ובימ"ש נתן רשות להתגונן בהחלטה מפורטת תוך התייחסות בסעיף 7 להחלטה לכך שמחדלי הנתבעים שנזכרו בדיון הקודם מתקזזים מול עמדתה של התובעת כי אין ליתן רשות להתגונן.