תא"מ 42512-09-15 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סלם ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 19,380 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 5.9.14 בין שני כלי רכב , רכב התובעים הינו אופניים ורכב הנתבעים הינה משאית מס' רישוי 8244000 (אשר ייקראו להלן: "האופניים והמשאית").

2. התובעת טוענת כי בעת רכיבתו של נהג התובעת ,שהוא גם התובע 2 ,על האופניים בכביש 444 ולאחר שעצר בצומת מרומזר בשל מופע רמזור אדום בכיוון נסיעתו, משאית הנתבעים שעמדה מאחוריו הידרדרה קדימה ופגעה באופניים. כאשר טוענים הם כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של נהג המשאית.

מנגד, טוען נהג המשאית שהוא נהג הנתבעים, שהוא גם הנתבע 1, בעת עצר את רכבו בקו העצירה בצומת לנוכח מופע רמזור אדום, ולאחר שהתחלף הרמזור לירוק החלה המשאית בנסיעה בזהירות ולפתע עקף רוכב האופניים את המשאית מימין תוך כדי שהוא נכנס לנתיב נסיעת המשאית וגרם ברשלנותו לקרות התאונה, מבלי שנהג המשאית הבחין בו.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין נסיבות התרחשותה.

3. נערכה לפניי ישיבה שבמהלכה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף מטעם התובעת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו באי כוח הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה, או לקבל אותה באופן חלקי.

5. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להיגיון שבקרות התאונה ולנסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ללא צו להוצאות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: