תא"מ 42424-07-13 ש. נ' גורי

1.הצדדים עבדו שניהם בשופרסל דיל באילת (להלן: "הסופר"), התובע עבד כקופאי במשך חודשיים והנתבע עבד ועובד גם כיום כמנהל מחלקת הקצבייה בסופר.

בכתב התביעה טוען התובע כי מתישהו, ללא ציון מועד כלשהו, ניגש אליו הנתבע ובנוכחות לקוחות הסניף ועובדים הנוספים אמר בקול כשהוא פונה לתובע: "מה אתם לא יודעים, הוא עבר ניתוח לשינוי מין" (סעיף 4 לכתב התביעה, פרו' 22.06.14 עמ' 4 שו' 18 – 30).

במעשהו הנטען לעיל פרסם לכאורה הנתבע לשון הרע על התובע, ולכן הוא תובע פיצוי בסך 50,000 ₪ כאמור בסעיפים 7, 7א' לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

2.לחיזוק גרסתו הביא התובע את תצהירו ואת עדותו של מר יצחק דינר (להלן: "דינר"). מר דינר עבד אצל קבלן פרטי המבצע משלוחים עבור הסופר והוא רשם בתצהירו מיום 25.11.12 כי כחודש לפני כן, בשעה שעמד ליד התובע בסופר, הגיע הנתבע ובנוכחות לקוחות ועובדים של הסופר אמר בקול כי התובע עבר ניתוח לשינוי מין. לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט אמר דינר כי הנתבע אמר את הדברים בלחישה לאוזנו של עובד אחר כמי שממתיק סוד לחברו (פרו' עמ' 2 שו' 30 עד עמ' 30 שו' 3).

דבריו של עד התביעה מר דינר מנוגדים למה שאמר בתצהירו ומנוגדים לגרסת התובע, מכוון שמר דינר טוען שהדברים נאמרו על ידי הנתבע בלחש, בסוד לאוזנו של עובד אחר ואילו התובע טוען שהדברים נאמרו בקול רם לאוזניהם של לפחות 10 – 15 לקוחות שנכחו במקום. בכתב התביעה טוען התובע שהאמירה נאמרה ללקוחות ועובדים של הסופר, העד דינר אומר שהאמירה נלחשה לעובד ובעדותו בבית המשפט אומר התובע שהפרסום הפוגע נאמר ללקוחות הסופר (לא עובדים) "כביכול בלחש אבל זה לא היה בלחש" (עמ' 4 שו' 28).

3.התובע טוען כי הוא נפגע מאוד מלשון הרע שפרסם עליו הנתבע כאמור ובגלל זה הוא נאלץ לעזוב את עבודתו בסופר ואף את העיר אילת (סעיף 5 לכתב התביעה, פרו' עמ' 5 שו' 5 – 9).

בחקירתו הנגדית טען התובע שעבד בסופר כחצי שנה ולכן הלקוחות ששמעו את הפרסום הפוגע הכירו אותו אולם לאחר מכן הוא מאשר שעבד בסופר חודשיים בלבד, (עמ' 5 שו' 1) וגם בתקופה זו נעדר מהעבודה בגלל ניתוח ברגלו (עמ' 5 שו' 21).

טענתו זו של התובע ,שהתפטר לכאורה בגלל לשון הרע, עומדת בסתירה לרשום במכתב ההתפטרות שהוא הגיש לסופר, בו רשם כי הוא מתפטר על רקע קשיים בריאותיים (שם, שו' 10).

התובע טוען שפנה לממונים עליו בסופר ודיווח על המקרה (שם, שו' 25) ולכן לא ברור מדוע לא רשם זאת כסיבת התפטרותו במכתב ההתפטרות שכתב לסופר ולתובע אין כל הסבר לכך, כמו גם לעובדה שלא זימן לעדות אף אחד מהממונים שידעו לדבריו על האירוע.

4.הנתבע כופר בטענות התובע אולם כפירתו אינה נקייה מתהיות: בסעיף 5 ובסעיף 2 בעמוד 2 לכתב ההגנה מכחיש הנתבע את האירוע במפורש וטוען כי האירוע הנטען לא היה ולא נברא. לעומת זאת בעדותו בבית המשפט אמר הנתבע כי הוא "אינו זוכר" אם היה אירוע כזה (עמ' 8 שו' 3).