שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' בינאייב

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 11,888 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק שנגרם לה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 24.5.15.

על פי הגרסה מפי הנהגת הגב' ליבוביץ, היא נסעה בנסיעה איטית בשד' אחי אילת, הגיעה לכיכר בה נתיב נסיעה אחד או שניים צרים, לטענתה נצמדה לאבן השפה של הכיכר, החלה בסיבוב שמאלה ואז הגיע הנתבע רכוב על קטנוע, ניסה להידחף ולעקוף משמאל ופגע ברכבה, לאחר שנעמדו בצד הדרך לא הסכים הנתבע למסור את פרטיו ועזב את המקום מה שאילץ אותה לפנות למשטרה.

הגב' ליבוביץ אישרה מספר פעמים כי איננה מכירה את המקום ואת הכביש ונהגה בהתאם להנחיות חברתה שישבה לצידה הגב' קירה. הגב' ליבוביץ נשאלה מספר פעמים האם ראתה מהיכן הגיע הנתבע או ראתה אותה לפני התאונה והשיבה שלא והוא הגיע "משום מקום".

הגב' קירה העידה גם היא ואישרה כי ההחלטה לעשות "פרסה" בכיכר גמלה ממש לפני הכניסה לכיכר מתוך רצון לאסוף כרטיסים כלשהם. גם היא לא ראתה את הנתבע לפני התאונה.

לגרסת הנתבע, הוא נסע בנתיב הימני במהירות של כ-40 קמ"ש, ראה שכחמישים מטר לפניו (וכ-100 לפני הכיכר) נוסע רכב בנתיב הימני, מדובר ברכב שנסע אחרי רכב התובעת, הוא החליט לעקוף רכב זה, יצא למסלול השמאלי, השלים את העקיפה, הגיע לכיכר כשהוא במקביל ומעט לרכב התובעת שלפתע האיץ , הקדים אותו ופנה שמאלה כאשר מנגנון הפגיעה היה שפשוף. לטענת הנתבע, הוא ביקש להזמין משטרה, הגב' ליבוביץ סירבה , ביקשה את דמי ההשתתפות העצמית ובסופו של דבר, היא זו שנסעה מהמקום.

הנתבע מפנה לתמונות הנזק וטוען כי בלתי אפשרית שהנזק הנראה בהן נגרם ע"י אופנוע.

דיון

מדובר בתאונה שאירעה כתוצאה מחוסר זהירות של שני הנהגים המעורבים, ההתרשמות מהעדויות מביאה למסקנה חד משמעית בדבר חלוקת אחריות. שוכנעתי כי הגב' ליבוביץ שלא הכירה את הכביש ונסעה על פי הוראות שחלקן ניתן ממש לפני הכיכר, לא הכינה עצמה נכון לפניה שמאלה, גם אופן הפגיעה ברכבה מחזק את המסקנה כי לא הייתה צמודה לכיכר אלא הפניה הייתה כזו שאפשרה לקטנוע הנתבע להיכנס בה כמעט חזיתית ולכן נראה השקע הגדול בדלת רכבה שאגב, מתאים לגמרי למנגנון פגיעה שנגרמה מהחלק הקדמי (גלגל ופלסטיקת החרטום) של הקטנוע.

זאת ועוד, כדי לבסס גרסת תביעה, עדות התובעת לא מסוגלות למקם את הנתבע שאותו לא ראו בשום שלב ומן הסתם משום שהשתיים שוחחו ביניהם, היו ממוקדות בצורך שנוצר לפנות שמאלה, ללא בדיקה במראות ולא מהנתיב השמאלי שבכיכר.

מצבו של הנתבע לא טוב בהרבה, גרסתו מאולצת ובעדות נשמעה גרסה רחבה בהרבה מאשר זו שבתצהירו, ניסיונו להדגים את מנגנון השפשוף ואת מיקום הרכבים רגע לפני התאונה ובעת התאונה לא צלח וגרסתו "המורחבת" עצמה סותרת את הטענה שנסע לאט כ-40 קמ"ש. אין אפשרות שהנתבע יעקוף שני רכבים שנוסעים גם הם במהירות עירונית סבירה, לאורך כ-100 מטר כשהוא נוסע רק 40 קמ"ש. הנתבע נסע מהר יותר, ניסה להשיג גם את רכב התובעת, חשב שיצליח לעקוף אותו עוד לפני הכיכר, התכוון להיכנס לכיכר במהירות, בנתיב ימני ולהמשיך ישר מנתיב זה.

אשר על כן הנני מקבל את התביעה בחלקה, משית על הגב' ליבוביץ אשם תורם בשיעור של כשני שליש ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 4000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1404 ₪ כולל מע"מ, בשאר הוצאות המשפט תישא התובעת בעצמה בשים לב לאשם התורם הגבוה שהושת על הנהגת מטעמה. הסכומים ישולמו תוך 45 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.