תא"מ 4240-10-14 מוראד נ' מועצה מקומית ראמה

ביום 10.1.17 ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה, בשל העדרו של התובע מהדיון, אשר נקבע בנוכחות בא כוחו לשם שמיעת ראיות הצדדים. במסגרת פסק הדין אף חויב התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט בא כוחה.

ביום 15.1.17 הגיש התובע את הבקשה שלפניי כעת, היא בקשה לביטול פסק הדין. לטענת התובע, היעדרותו מהדיון נבעה מטעות שבתום לב, שכן בא כוחו שכח לרשום את מועד הדיון ביומן.

הנתבעת מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, תביעה זו של התובע כבר הוגשה בעבר ונזנחה (תיק 1040-11-12) בחוסר מעש. הבקשה הנוכחית אינה מצביעה על סיכויי התביעה, ואף אינה נתמכת בתצהיר.

איני רואה לנכון להידרש למחלוקת בין הצדדים אודות דברים שנאמרו מפי ב"כ הנתבעת בדיון שאליו לא התייצב הצדדים. ממילא, פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות, על יסוד העובדה כי מועד הדיון נקבע בנוכחות ב"כ התובע, ועל כך אין חולק.

הסיבה לאי-ההתייצבות היא, על פי הנטען, טעות בתום לב של עורך הדין. ראוי היה לתמוך טענה זו בתצהיר. אף על פי כן, היות וב"כ התובע חתום על הבקשה, יש לראות אותו כמצהיר על אותה טעות, ולקבל את הנטען. טעות לעולם חוזרת, וגורלה של תביעה לא יוכרע בעטיה. אשר לסיכויי התביעה, הרי שאין צורך לפרטם בתצהיר נוסף, לאחר שבתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית, ולא ניתן לקבוע – על אף טענותיה כבדות המשקל של הנתבעת - כי לתביעה אין כל סיכוי.

מכיוון שב"כ הנתבעת התייצבה לדיון ביום 10.1.17, ועמה התייצב המצהיר מטעם הנתבעת (גזבר המועצה מר נסיף מויס, על התובע לשאת בהוצאות הדיון.

לאור האמור לעיל, אני מבטלת את פסק הדין מיום 10.1.17.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, הוצאות הדיון מיום 10.1.17, בסך 2,000 ₪.

המזכירות תפתח את התיק מחדש, תמציא החלטה זו לצדדים, ותזמנם לישיבת הוכחות ביום 5.12.17, בשעה 11:00.