תא"מ 42293-01-15 צ'צ'שוילי נ' עשיש ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 5.10.2014 באשדוד. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 8,092, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי התאונה ארעה בשעה שמונית התובע היתה בתחנת מוניות, ורכב הנתבעים, מסוג מסחרי עם ארגז פתוח מאחור, חלף לידו באלכסון, מתוך מטרה לחנות לפניו, ובין נקודה כלשהי בדופן ימין של רכב הנתבעים לבין הפינה הקדמית-שמאלית של המונית התרחש מגע, שגרם נזק למונית.

3.נהג התובע טוען, כי מנוע המונית היה כבוי, וכי עמד במקביל למדרכה, ממתין להתמלאות המונית ולהגעת שעת היציאה שלו, שלא היתה צפויה אלא כ-20 דקות לאחר מכן, שעה שרכב התובע פגע בו. הוא לא ראה את רגע הפגיעה. הוא טען, כי המונית לא תוקנה, ועודנה עומדת במצבה הפגום עד היום.

4.נהג הנתבעים טוען, כי המונית עמדה באלכסון, כשפינתה הקדמית-שמאלית בולטת אל תוך הרחוב, כי היה מודע להימצאותה שם ועל כן נתן לה מרווח ביטחון, וכי המכה היתה בין פינת המונית לבין החלק האחורי של דופן ימין של רכב הנתבעים. הוא מניח, לאור מרווח הביטחון שנתן, שהמונית החלה בנסיעה בדיוק כשחלף על פניה, ופגעה ברכבו, ולא להפך. בהגינותו טען, כי הנחה זו התגבשה אצלו לאחר מעשה, כשניסה לשחזר את ארוע התאונה בזכרונו. יוער, כי בכתב ההגנה נכתבה אפשרות זו באופן פוזיטיבי יותר. עוד יוער, כי נהג הנתבעים טרח והדגיש, כי הנזק עודנו מצוי ברכב, ואף הגיש צילומים עדכניים על כך, אולם ממילא הדבר תואם את עדות נהג התובע.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, וראיתי את תמונות הנזק ושאר חומר הראיות, אני מעדיף את גרסת נהג התובע, אותה מצאתי מהימנה יותר מרעותה, בין היתר בשל היותה פוזיטיבית (כי המונית לא נעה ממקומה, באשר מנועה היה כבוי), אל מול גרסתו המשוערת, והמתפתחת, של נהג הנתבעים; וכן בשל החלקים בעדות נהג הנתבעים, שתמכו בדברים שתאר נהג התובע אודות המגעים לתיקון הרכב לאחר מכן (והצביעו על מעורבות של נהג הנתבעים באופן המתיישב יותר עם המסקנה, כי בזמן אמת הוא סבר בכנות כי היה אשם בתאונה).

6.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהג הנתבעים, ולפיכך על הנתבעים לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

7.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,092 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 378 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את שכר העד בסך 400 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"א אדר ב' תשע"ו, 21 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.