תא"מ 42258-10-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' סמי ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בסדר דין מהיר בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 03.05.2015, בין כלי רכב, מ"ר 57-317-31 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 67-695-32 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערך לפניי דיון במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה בית המשפט יכריע בתיק על יסוד כל החומר המונח לפניו, ללא צורך בשמיעת עדים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג המשאית לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 20% ואחריותו של נהג רכב התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 80%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס קביעתי.

על פי כתב התביעה והמצורף אליו, נהג רכב התובעת טוען כי המשאית פגע בו מאחור תוך כדי נסיעה בנתיבו בכביש "הטייסים".

על פי כתב ההגנה והמצורף אליו, נהג המשאית טוען כי נסע בנתיב האמצעי, מבין שלושה נתיבי נסיעה לאותו כיוון הנסיעה, וכי רכב התובעת שנסע על הנתיב השמאלי סטה ימינה מבלי לאותת, ופגע במשאית בחלקה הקדמי השמאלי. עוד עולה בכתב ההגנה כי נהג רכב התובעת ניסה לעקוף את המשאית בחוסר זהירות.