תא"מ 42257-11-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ברנס ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות בסדר דין מהיר שעילתן בשיבוב תגמולי ביטוח ששילמו למבוטחיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.09.2015, בין כלי רכב, מ"ר 29-354-61 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 70-683-66 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לתאונה בשיעור של 40% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לתאונה בשיעור של 60%.

הגם שהצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אין חולק כי התאונה התרחשה בעת הפנייה ימינה של רכב התובעת לכיוון הכניסה לתחנת דלק, כאשר רכב הנתבעים נסע בנתיב הנסיעה הימיני ביותר ואילו רכב התובעת נוסע בנתיב הנסיעה שמשמאלו.

לא מצאתי לקבל את גרסתה של נהגת רכב התובעת, לפיה רכב הנתבעים החל בנסיעה ממצב של עצירה בצד הדרך בדיוק בזמן שרכב התובעת פנה ימינה לכניסה לתחנת הדלק. סבורני כי טענה זו הומצאה רק על מנת להרחיק את נהגת רכב התובעת מאחריותה לתאונה.

5.2.זכות הקדימה הייתה נתונה לרכב הנתבעים לנסוע בנתיב נסיעתו, כך שהיה לנהגת רכב התובעת לאפשר לרכב הנתבעים להתקדם בנסיעתו הישרה ורק לאחר מכן לפנות ימינה לתחנת הדלק. לחילופין, יכולה הייתה נהגת רכב התובעת לפנות ימינה תוך הותרת מרווח מספיק בין רכב התובעת לרכב הנתבעים כך שיוכל להיכנס בבטחה וללא כל הפרעה לתחנת הדלק. אלא שנהגת רכב התובעת לא הקפידה לעשות כן.