תא"מ 42181-12-12 בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.תביעה על סך של 5,632 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה עם רכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת.

2.הצדדים לא היו חלוקים על כך שהאחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת, והמחלוקת הייתה אך באשר לגובה הנזק, תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.הנתבעת טענתה בהגנתה כי לא היה מקום להגשת התביעה, שכן התובעת לא פנתה כלל בדרישה אל הנתבעת עובר להגשת התביעה. כן ציינה כי הנזקים הנטענים מופרכים ומוגדלים. לדבריה, מחירי החלפים המפורטים בחוות הדעת השמאית מטעם התובעת משקפים מחיר שוק לצרכן בודד והם אינם מביאים בחשבון את ההנחה שמקבלת התובעת מספקיה בשל היותה צרכנית קבועה לחלפים רבים. כך גם לא הובאה בחשבון ההנחה שהתובעת מקבלת ממוסכים.

4.בדיון שהתקיים ביום 24.11.15 הציג ב"כ התובעת את מכתב הדרישה ששלח אל הנתבעת ביום 7.09.12 בטרם הגשת כתב התביעה בחודש דצמבר של אותה שנה. הוא ציין כי המכתב נשלח בדואר רגיל ואולם חלף די זמן ממועד שליחתו ועד להגשת התביעה, כשבמסגרת זמן זה בוודאי הגיע המכתב ליעדו ונותרו לנתבעת 30 יום להגיב לו, אך היא לא עשתה כן. הוא הפנה בעניין זה למכתב ששלחה הנתבעת ביום 3.01.13 לתובעת ממנו הוא ביקש ללמד כי זמן רב לפני כן נשלח מכתב מהתובעת לנתבעת אודות התאונה.

5.באשר לגובה הנזק טען ב"כ התובעת כי אכן התובעת זוכה להנחות ועל כן יש להפחית סך של 20% מהאמור בחוות הדעת. לדבריו, בידיו חשבוניות שלא הוגשו אך מחמת הטעות והוא אף הסכים כי התשלום יהיה כפוף להצגת החשבוניות. לדבריו, קיים קושי בהצגת הקבלות מאחר ומדובר בקבלות הכוללות סכומים רבים המתייחסים לאירועים רבים.

6.ב"כ הנתבעת ציינה כי מכתבו של ב"כ התובעת לא התקבל אצל הנתבעת, וברי כי אם היה מתקבל היא הייתה משלמת סכום שאינו שנוי במחלוקת. לדבריה, נוכח הצהרת ב"כ התובעת לקיומן של הנחות הרי שאין די בחשבוניות, וודאי לא בחוות דעת שמאית, ועל התובעת להצטייד בקבלות. נטען, כי בהעדר קבלות על התשלום בפועל, התובעת לא הוכיחה את נזקיה ומטעם זה לא היה מקום לתשלום סכום כלשהו גם לאחר הגשת התביעה.

7.אכן אין חולק כי התובעת שהינה חברה בעלת צי של כלי רכב, המגישה, מטבע הדברים, זוכה להנחות בטיפול במוסכים וברכישת חלפים. ב"כ התובעת אישר זאת בעצמו. אין בכך כשלעצמו כדי לומר שבהעדר קבלות על תשלום בפועל לא הוכח הנזק. ב"כ הנתבעת הסתמכה בטענותיה על פסק הדין בע"א (מחוזי-מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שירותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 23.02.15). ברם, עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט לא קבע קטגורית כי בכל מקרה אין די בחוות דעת להוכחת נזקים נטענים. אדרבה, בית המשפט ציין במפורש באותו עניין כי "כי כל מקרה צריך להיבחן לנסיבותיו, על מנת לקבוע אם די בחו"ד השמאי כדי להוכיח קיומו של נזק". וקיימים מקרים בהם בית המשפט יכול להשתכנע שבחוות דעת יש ראייה מספקת מבחינת משקלה ומהימנותה לצורך הוכחת הנזק. באותו עניין גם התייחסות בית המשפט הייתה בעיקרה בצורך להצגת חשבוניות ולא לקבלות, ומדבריו עולה כי לוּ היו מוצגות חשבוניות היה די בכך. באותו עניין סבר בית המשפט כי אין זה המקום המתאים להסתפק בחוות דעת שמאית, בין היתר, כפי שציין מספר פעמים, נוכח העובדה כי המערערת באותו עניין סירבה באופן שיטתי להציג חשבוניות להוכחת התיקונים בפועל, על אף שהיה ברור לבית המשפט היא מתקנת את רכביה בפועל בעלות הנמוכה בכ-30% מהערכת השמאי.

8.לא כך הוא במקרה זה. אכן, לא צורפו החשבוניות אך הדבר – כך לטענת ב"כ התובעת – נבע מטעות. במקרה זה, התובעת גם הודתה בקיומה של הנחה ובשל כך אף הסכימה להפחתה בשיעור של 20% (השוו: תא"מ (הרצ') 59047-05-13 פרי ירוחם – חברה לרכב בע"מ נ' פרידמן (פורסם ביום 29.06.15)). הנתבעת גם לא ביקשה לחקור מי מאנשי התובעת אודות הטענה בדבר קבלת הנחות.

9.באשר למשלוח מכתב דרישה עובר להגשת התביעה, הרי שנוכח העובדה כי בהתאם לנוהל, בטרם הגשת תביעה יש לשלוח מכתב דרישה ולהמתין 30 יום, על התובעת להצטייד באישור מסירה או בהוכחה אחרת על משלוח המכתב. ככל שהתובעת בחרה לשלוח את המכתב בדואר רגיל, האחריות בעניין זה רובצת לפתחה. המכתב של הנתבעת מיום 3.01.13 עליו הצביע ב"כ התובעת אין בו כדי ללמד על פנייה מוקדמת יותר שכן מצוין בו במפורש כי הוא מתייחס לפנייה מיום 1.01.13. ברם, במקרה זה התברר כי גם לאחר הגשת התביעה, שיש לראות בה מכתב דרישה, עד היום בחלוף כ-3 שנים ממועד הגשת התביעה לא שולם לתובעת סכום כלשהו. גם אם סברה הנתבעת כי התובעת זוכה להנחה מפליגה, אפילו בשיעור של 50%, היה עליה לשלם לפחות את 50% הנותרים אך היא לא עשתה כן. בנסיבות אלו לא ניתן לקבל את הטענה כי הגשת התביעה הייתה שלא במקומה, ופשיטא כי אין מקום שלא לפסוק הוצאות כלל.

בשים לב לאמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,625 ₪ (80% מהנזק לפי חוות הדעת), 480 ₪ (שכ"ט שמאי) ו- 600 ₪ (בגין ימי עמידה, שהנתבעת לא טענה דבר אודות רכיב נזק בסיכומיה), ובסך הכל 4,706 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן תישא הנתבעת באגרת המשפט ובשים לב לאמור בשכ"ט עו"ד בסך של 800 ₪.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: