אליהו ואח' נ' פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ ואח'

 הסוגיות הדיוניות הטעונות הכרעה בשלב זה הן האם להקדים את ההכרעה בתובענה העיקרית להכרעה בהודעות לצדדי ג' בהתאם לאפשרות המוקנית לבית המשפט בסעיף 241ו(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") והאם להעביר את התובענה לסדר דין רגיל.

מדובר בתביעה בסדר דין מהיר של רוכשי דירה נגד חברה קבלנית בגין איחור במסירת הדירה, המבוססת על סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)")

הנתבעת ביקשה להגיש הודעות נגד שלושה צדדי ג', בטענה כי התרשלותם היא שגרמה לאיחור במסירה, ולכן ככל שהתביעה תתקבל, על צדדי ג' לשפות את הנתבעת בגין נזקיה. ביום 2.11.16 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופט נ' שטרנליכט) אשר אישרה לנתבעת להגיש את ההודעות לצדדי ג' וזאת משיקולים של מניעת כפל התדיינויות והיעדר הכרעות עובדתיות סותרות.

בישיבה המקדמית שהתקיימה לפניי ביום 2.3.17, העליתי בפני הצדדים את האפשרות להורות על פיצול שלבי הדיון בהתאם לתקנה 214ו(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שהתובענה העיקרית תוכרע תחילה ולאחר מכן ובמידת הצורך תוכרענה ההודעות נגד צדדי ג'. כמו כן הועלתה בקשת חלק מהצדדים להעביר את הדיון לסדר דין רגיל.

הנתבעת ביקשה להתייחס בכתב לשאלות העומדות על הפרק ואפשרתי לה לעשות כן.

לאחר עיון בתגובת הנתבעת וכן בטענות ייתר הצדדים כפי שהועלו במהלך הדיון מצאתי כי אכן, בהתאם לאפשרות הקבוע בתקנה 214ו(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, יש במקרה דנא להכריע תחילה בתובענה העיקרית, ולאחר מכן במידת הצורך לדון בהודעות לצדדים שלישיים. בשלב השני אפשר שתועבר התובענה לדיון בסדר דין רגיל והחלטה בעניין זה תתקבל בהמשך במידת הצורך.

להלן שיקוליי העיקריים לכך:

העילה המשפטית במישור היחסים בין רוכשי הדירה לקבלן שונה מהותית מעילת התביעה במישור היחסים של הקבלן נגד צדדי ג'. בין רוכשי הדירה לבין הקבלן יש חוזה מכר, הכפוף להוראה קוגנטית לעניין איחור במסירת הדירה הקבועה בסעיף 5א לחוק המכר (דירות) (ר' רע"א 6605/15 שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ (21.2.16)). העילה המשפטית של הרוכשים מבוססת על סעיף 5א לחוק המכר שבהתאם לו הוראות בהסכם המכר המאפשרות לקבלן לדחות את מועד המסירה כפופות לכך שמדובר ב"איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". העילה המשפטית של הקבלן נגד צדדי ג' לעומת כן, מבוססת על ההסכמים המסחריים שלו עמם, ככל שקיימים, ובעיקר על עוולות נזיקיות ובפרט עוולת הרשלנות. הכרעה במחלוקות שבין הקבלן לבין צדדי ג', אינה נדרשת בהכרח לצורך הכרעה במחלוקת שבין הקבלן לבין רוכשי הדירות, כאשר פוטנציאל המורכבות העובדתית הטמון בה ואף המשפטי, משמעותי.

ודוק: ייתכן שמבחינת בית המשפט ניהול כלל ההליכים יחדיו יהווה חיסכון מסוים במשאבים. אולם כאשר מעמידים כנגד החיסכון הפוטנציאלי האמור (שאינו צפוי להיות ניכר לטעמי, אם בכלל) את תכלית סעיף 5א לחוק המכר (דירות) לפצות את בעלי הדירות בזמן אמת ולמצער במועד קרוב ככל הניתן לאיחור היכן שפיצוי כאמור מוצדק, השיקול האחרון מבין השניים גובר.

שיקול נוסף הינו כי מרגע שניתנה הרשות להגשת הודעות צד ג', אוין החשש למתן הכרעות סותרות. הצדדים השלישיים הינם חלק מההליך המשפטי ורשאים להשתתף בכל שלביו, ובהתאם לכך, כפופים לתוצאותיו.