תא"מ 41969-04-15 מירסני בע"מ נ' אס.דיגיטל יבוא והפצה בע"מ

לפניי תביעה לביצוע שיק על סך 11,900 ₪ שחולל באי-פירעון מחמת שניתנה הוראת ביטול.

התובעת היא חברה שעיסוקה מתן שירותי מטבע, לרבות ניכיון שיקים. התובעת טוענת, כי ניכתה את השיק בעבור "הוד והדר" – שם עסקי שבו השתמשה גב' ענבל אבקסיס, שהשליח המורשה מטעמה היה מר רפאל אבקסיס. הנתבעת טוענת, כי התקשרה עם מר אבקסיס הנ"ל בעסקה לרכישת מקררים, מסרה את השיק כתשלום מעותד, ומשלא סופקו המקררים שהוזמנו – ביטלה אותו.

הנתבעת מעלה שלוש טענות עיקריות:

• התובעת ואבקסיס התקשרו בהלוואה חוץ בנקאית, והלוואה זו אינה עומדת בדרישות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993;

• התובעת אינה אוחזת כשורה משלא הוכיחה מתן תמורה;

• כישלון תמורה מלא בעסקת היסוד.

לעניין חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אין לקבל את הטענה כאילו עסקת הניכיון שבין התובעת ובין אבקסיס היא עסקה שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל עליה. בפסק הדין בתא"מ 14823-03-13 א.ס. איילון נ' כהן (אושר בערעור, ע"א 60447-02-15) עמדתי על ההבדלים שבין עסקת ניכיון ובין עסקת הלוואה חוץ בנקאית. בענייננו, מדובר במובהק בניכיון שיק מסחרי, אשר נעדר סממנים של הלוואה חוץ בנקאית. זאת ועוד, כפי שציינתי באותו עניין, קיימת שאלה אם מושך השיק שנוכה רשאי להעלות טענות הגנה העומדות למוסר השיק לניכיון (הנפרע בשיק המקורי) – זאת בהינתן העובדה שגם אם הייתה עסקת הלוואה, הרי לא מושך השיק הוא שהתקשר בה. גם בעניין זה, עמדתי, כפי שהבעתי אותה בעניין א.ס. איילון – נותרה בעינה.

כך או כך, הטענה לעניין חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות – נדחית.

לעניין האחיזה כשורה – לזכות התובעת עומדת חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השטרות. התובעת הביאה ראיות לכך שנתנה תמורה לשיק – קבלה מתוך הנהלת החשבונות שלה, שעליה מצוין כי תמורת השיק ניתנה במזומן. לשיטתו של ב"כ הנתבעת – אין די בכך, והיה על התובעת להראות את מקור הכסף. לטענה זו – אין על מה שתסמוך.