תא"מ 4185-08-13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' בן מרדכי ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 2.8.13 ע"ס 11,662 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 20.7.12.

נערך ביום 14.1.16 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות חמישה עדים מטעם שני הצדדים. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומי טענותיהם בכתב.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

המחלוקת העיקרית בין הצדדים והעדים היא בשאלה, האם בזמן התאונה דלת רכב הנתבעות הייתה פתוחה (כגרסת התובעת) או סגורה לחלוטין (כגרסת הנתבעות).

על יסוד התשתית הראייתית שהוגשה ולאחר שקלות הסתברויות של הגרסות והראיות, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 65% מהתגמולים ששילמה.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 7,580 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 2.8.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 372 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.