תא"מ 41786-04-15 אריה נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לקטנוע של התובע בתאונה שקרתה ביום 19.10.14 בה היה מעורב רכב שבוטח על ידי הנתבעת.

גרסת התובע הינה כך:

אני נסעתי לבסיס בבוקר, חלק מהדרך שלי זה היה לעבור בדרך עזה. הרחוב היה קצת עמוס, עקפתי בזהירות מצד שמאל את הרכב המדובר. לאט לאט, ובאיזה שהוא שלב, ראיתי את הרכב מאותת ופנה שמאלה לכיוון כביש של אין כניסה. הייתי בצד שמאל שלו, והוא נכנס לי בצד של האופנוע, האופנוע התעקם לצד. אפשר לראות לפי הנזק של האופנוע איך הרכב נכנס, בניגוד למה שהצד השני טוען שעקפתי אותו במהירות, אבל לעומת זאת הוא טוען שלא נפלתי. אם הייתי עוקף אותו במהירות, ופוגע, הייתי עף מהאופנוע. אני הצלחתי ללחוץ על הברקס בזמן, ולא נפלתי. שאלתי למה נכנס באין כניסה, הוא אמר שהוא רצה לעשות פרסה. לא רציתי להגיע לביהמ"ש, והגעתי בכל מקרה. הייתי חייל והבן אדם נכנס לי באופנוע ולא רצה להודות. אמרתי שהצדק יהיה.

וזוהי גרסת נהג הנתבעת:

עמדתי ברמזור, לכיוון הכותל. היה פקק, כביש חד סטרי. עם פס הפרדה כפול בצד שמאל. היו עוד נוסעים ברכב, הנהגת בצד ימין ועוד אישה ושני ילדים. כשהתחלתי לנסוע ראשון, נכנס בי אופנוע בצד שמאל.

ש.הצד השני אומר שהוא רואה אותך מאותת שמאלה ושאמרת לו שאתה רוצה לעשות פניית פרסה?

ת.לא, אנחנו נוסעים לכותל. אין פרסה, הרמזור פונה ישר או ימינה, ויש תנועה בצד הנגדי. ממול באים רכבים.

לאחר שבחנתי את העדויות ושאר הראיות שהוצגו בפניי מצאתי כי גרסתו של נהג הנתבעת אינה סבירה ואינה הגיונית. לפי דבריו, הוא עומד בפקק מתחיל לנוסע ולפתע פוגע בו הקטנוע בצד שמאל. הדבר אינו הגיוני שכן אם התובע עוקף את כל טור המכוניות הנמצא בפקק הרי שאין לו כל סיבה לסטות שמאלה לעבר רכב הנתבעת כי אם להמשיך ישר ולחלוף על פני כל הפקק. עוד יש לציין כי בתמונות ניתן להבחין בבירור כי אין קו הפרדה רצוף, וזאת בניגוד למה שנטען כלפי התובע בחקירה הנגדית, כאילו עקף בקו הפרדה רצוף. גם גרסתו של נהג הנתבע כי הוא עמד ברמזור אינה נכונה, שכן עיון בתמונות מלמד כי באופק לא נראה כל רמזור. הוא טען בחקירה הנגדית כי התאונה קורית ברמזור עם תחילת הנסיעה, אולם כאמור, מוכח מן התמונות כי אין כל רמזור. עוד אמר כי התאונה קורית שכשהרכב מצוי כולו או חלקו על מעבר החציה, אלא שגם כאן, לא נראה כלל מעבר חציה בתמונות שבהן מצולם רכב הנתבעת. מדובר בפרטים הפוגעים באמינות גרסתו של נהג הנתבעת. הנהג סיפר כי היו איתו עוד שתי נוסעות אולם אלו לא הובאו לעדות מאחר והן גרות רחוק לדבריו. זו כמובן אינה סיבה לאי הבאת עדים היכולים לתמוך בגרסתו.

לבית המשפט הוצגו תמונות (שאף צורפו לכתב התביעה) ובהן נראה נהג הנתבעת מצלם את רכבו בזירת התאונה. ניתן לראות כי הרכב אכן עומד כך שמשמאלו מצוי רחוב ותמרור אין כניסה, כפי שתיאר התובע את זירת המקרה. עוד ניתן להבחין כי רכב המצוי מאחורי רכב הנתבעת עוקף אותו, והדבר מלמד כי אכן רכב הנתבעת עמד סמוך למקום אותו תיאר התובע בעדותו, ויש בכך כדי לחזק את גרסת התובע ואת אמינותה.

תמונות הנזק בכלי הרכב גם הן מחזקות את גרסת התובע: ניתן להבחין בפגיעת מעיכה בכנף שמאל קדמית של רכב הנתבעת ובמעיכה ושבר בחלק התחתון המרכזי של הקטנוע. מיקומי נזקים אלו מלמדים כי הפגיעה קורית לאחר שחלקו הקדמי של הקטנוע כבר חלף מעט את רכב הנתבעת ובדיוק אז פנה זה האחרון לעבר הקטנוע ופגע בו במקום שפגע. אחרת, ולפי גרסתו של נהג הנתבעת, מצופה היה כי חלקו הקדמי ימני של הקטנוע הוא שייפגע אולם נזק כזה אינו נראה בתמונות.