פינר נ' צבי כהן אקולוגיה בע"מ ואח'

המחלוקת מושא תיק זה עניינה, בין היתר, בשאלה אם הנתבעים פעלו כדין עת לא הכירו במלוא שיעורה של ירידת הערך המסחרית, להבדיל מירידת הערך הטכנית, שהוסבה, עפ''י הנטען, לרכב התובעת, בעקבות תאונת דרכים ? זו השאלה המרכזית בה נעסוק בגדרי פסק הדין.

מבוא ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין

1.התובעת, בעלת רכב מסוג טויוטה (להלן- "הרכב"), תובעת מאת הנתבעים מס' 1-2, הבעלים של משאית (להלן- "המשאית") והמבטחת שלה בהתאמה, פיצוי בגין נזקי הרכוש שהוסבו לרכב בעקבות תאונה מ-30/8/11 (להלן- "התאונה") במהלכה מנוף שהיה מותקן על גבי המשאית נפל ופגע ברכב התובעת. למען שלמות התמונה, יובהר כי הנתבעים אינם חולקים על שאלת האחריות לקרות התאונה, והם מודים כי מלוא האחריות מוטלת עליהם. אלא מאי! הנתבעים חולקים אך על שאלת היקף הנזק, ולראיה הם מציינים כי הם שילמו, זה מכבר, לתובעת את הפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכב, וזאת עשו בהתבססם על חוות דעת השמאי מטעמם, מר סלומון גיא (להלן- "סלומון").

2.המחלוקת היא איפוא מחלוקת בין שמאי הצדדים, כאשר מהצד האחד של המתרס עומדת חוות דעתו של השמאי מטעם התביעה, מר עידן ויקטור (להלן- "ויקטור"), ואילו מהצד השני של המתרס ניצבת חוות דעתו של סלומון. השמאים חלוקים ביחס לעלות התיקון של הנזק הפיזי שנגרם לרכב, כפי שגם חלוקים אשר לירידת הערך שנגרמה לרכב. ככל שהדברים אמורים במחלוקת סביב עלות תיקון הנזק הפיזי שנגרם לרכב, הרי שזו מתמקדת בשאלה האם ישנו צורך להחליף את גג הרכב, כעמדת מר ויקטור, או שמא ניתן להסתפק אך בתיקונו, כעמדת סלומון. בהיבטים כספיים, מר ויקטור אמד את הנזק הפיזי לרכב על סך 13,105 ש''ח, בעוד שמר סלומון העמיד את הנזק על סך של 7,690 ש''ח. ככל שהדברים אמורים בירידת הערך, מר ויקטור אמד את ירידת הערך בשיעור 28% מערך הרכב, הווי אומר סך של 23,032 ש''ח, ואילו סלומון העמיד את ירידת הערך על שיעור 11.5% מערך הרכב, הווי אומר סך של 8,638 ש''ח. לשלמות התמונה יש להוסיף כי מוסכם על הצדדים כי שווי הרכב הוא כ- 75,000 ש''ח נכון למועד אירוע התאונה. (כבר כעת יובהר כי הנתבעים טוענים כי המועד הרלבנטי לקביעת שווי הרכב הוא מועד מתן פסק הדין, להבדיל ממועד אירוע התאונה, ובכך נעסוק בהרחבה בהמשך).

3.עסקינן, איפוא, במחלוקת שמאים קלאסית, כאשר הסכום הלא שנוי במחלוקת בסך 19,006 ש''ח שולם, זה מכבר ע''י הנתבעים, וזאת בהתבסס על אומדן הנזק כפי שזה הוערך, בשעתו, ע''י סלומון, כאמור. שמאי התביעה עומד על כך כי היה מקום להחליף לחלוטין את גג הרכב, בעוד ששמאי ההגנה טוען כי אין כל מקום להחלפת הגג וכי ניתן להסתפק אך בתיקונו. כמו כן, התביעה טוענת שיש לגזור את השווי של ירידת הערך בהתאם לשווי הרכב נכון למועד אירוע התאונה, הווי אומר, סך בגבולות ה- 75,000 ש''ח, בעוד שההגנה טוענת כי בשים לב לשנים הרבות שחלפו מאז התאונה ועד היום, הרי שיש לערוך את החישוב בהתאם לשוויו של הרכב כיום, כאמור, ולשיטתה שוויו של הרכב מסתכם כיום בגבולות ה- 25,000 ש''ח. למען שלמות התמונה, יובהר כי הרכב לא תוקן בפועל וגם לא נמכר.

דיון והכרעה

4.נעסוק תחילה במחלוקת סביב עלות תיקון הרכב, ולאחר מכן, נפנה לדון במחלוקת סביב ירידת הערך. ביום 16/2/17 התקיימה לפני ישיבת הוכחות במהלכה העידו התובעת בעצמה, וכן השמאים מטעם הצדדים. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ביחס לשאלות השנויות במחלוקת.

כאמור, מר ויקטור, שמאי התביעה, עמד איתן על דעתו כי יש להחליף את גג הרכב, וכי אין כל מקום להסתפק בתיקונו. כעולה מחקירתו הנגדית בבית המשפט, מר ויקטור הבהיר כי אינו מאמין שיימצא איש מקצוע שיהא נכון לתקן את הגג, ולא להחליפו, וזאת לדבריו בשל חומרת הנזק בגג הרכב, וכלשונו: "לא מאמין שיש פחח בארץ שיעז לנסות לתקן את הגג הזה" (עמ' 3 שורות 17-18). גם בהמשך עדותו הוא ציין כי :"---יש הצעת תיקון של מוסך על החלפת הגג, לדעתי כל פחח סביר ונורמאלי לא יעז לתקן גג כזה" (עמ' 4 שורות 13-14). אליבא דשמאי התביעה, מר ויקטור, מדובר בנזק חמור באופן שאין אפשרות מעשית לתקנו, וזאת גם מטעמי בטיחות. (עמ' 5 שורות 21-25).

והנה כי כן, משנדרש מר ויקטור לספק נתונים על אודות עומק השקע בגג הרכב, הוא לא ידע להשיב. מפאת חשיבותה דברים, נביא את הדברים כלשונם: "ש. מה לפי דעתך עומק השקע? ת. לא יודע. ש. אתה לא יכול לאמוד את העומק? ת. נכון" (עמ' 4 שורות 22-25). תמוהה בעיניי העובדה כי שמאי השולל קטיגורית, ומניה וביה, כל אפשרות מעשית לתקן את הגג, תחת החלפתו, אינו יודע להשיב על השאלה מהו עומקו של השקע המדובר. זאת ועוד, ניכר ששמאי התביעה, מר ויקטור, תלה את כל יהבו בעובדה כי הוא אוחז בידיו הצעת תיקון בה נקבע כי יש להחליף את הגג ולא לתקנו. מר ויקטור לא העיד כלל לגבי כל ניסיון אותו עשה על מנת לבחון את החלופה של תיקון הגג תחת החלפתו. כך לדוגמא משנשאל באם עשה ניסיון כלשהו במגמה לבחון אפשרות תיקון הגג, הוא השיב : "לא צריך להסתכל אפילו, הגג מעוות בצורה כזו שהוא גמור" (עמ' 4 שורה 16). בהקשר זה, מעניין לציין כי הנזק לא תוקן בפועל, והתובעת המשיכה לעשות שימוש ברכב, ללא כל קושי או בעיה בטיחותית. מכל מקום, על פני הדברים, ניתן לומר ששמאי התביעה, ויקטור, שלל, באופן קטיגורי, כל אפשרות מעשית לתקן את הגג, וזאת ללא שבחן מעשית את היתכנות הדבר. משעמדתו של ויקטור היא כה נחרצת וחד משמעית כי "לא יימצא איש מקצוע שיהא נכון להסתפק אך בתיקון הגג" מצופה היה לבסס עמדה זו בראיות ו/או עדויות מתאימות של אנשי מקצוע. ויובהר, לעיתים הפרזה בנטען, מעידה, למצער, על חולשתו.

5.מנגד, בחינת עמדתו של השמאי מטעם ההגנה, סלומון, כפי שזו קיבלה ביטוי הן בחוות הדעת השמאית מטעמו והן בעדותו בבית המשפט, מלמדת שהלה חולק מניה וביה על קביעת מר ויקטור. במחלוקת שנתגלעה בין השמאים אני מעדיף את קביעתו של מר סלומון אשר הטיב להסביר מדוע הוא סבור שאין צורך בהחלפת הגג, וכי ניתן להסתפק אך בתיקונו. מר סלומון העיד כי : "גם ברכב שלי לא הייתי מחליף גג ובעל מקצוע, פחח, שאליו הייתי הולך עם רכב שלי היה אומר לי לחתוך גג לא היה רואה אותי אצלו יותר במוסך, החלפת גג, אם אין ברירה אבל במקרה הזה להרוס את הרכב" (עמ' 7 שורות 2 – 4). מר סלומון העיד בצורה משכנעת, סדורה, ועקבית והתרשמתי מכנות דבריו, וכן מהעובדה כי הוא מאמין, באמת ובתמים, בפתרון אותו הוא מציע בדבר תיקון הגג להבדיל מהחלפתו.

אשר להצעת התיקון של מוסך טויוטה, עליה משתית מר ויקטור את קביעתו, השיב מר סלומון כי : "מוסך לא נהנה רק מהעבודה שהוא מציע, אלא מכ- 50% אחוז רווח בהחלפת חלק, מהברוטו. יש להם אינטרס, זה חד משמעי. אנחנו בעידן שהמוסך עושה שיקול כלכלי, לא שיקול לטובת הרכב. אני אומר דברים קשים ושירשמו" (עמ' 7 שורות 7- 9). אכן, הדברים שמר סלומון השמיע אינם קלים, דא עקא שהתרשמתי מכנות עדותו, יושרתו המקצועית, ומהעובדה כי אכן בנסיבות העניין היה מקום לבחון אפשרות תיקון הגג תחת החלפתו. כאמור, החלטתי להעדיף את קביעתו של סלומון בהשוואה לזו של ויקטור, באשר מר ויקטור לא ידע להשיב על השאלה ביחס לעומק הפגיעה בגג, נוסף לעובדה כי הוא לא היה נכון לשקול כלל ועיקר את היתכנות תיקון הגג תחת החלפתו. אף אם בעיני רוחו של ויקטור הוא סבור שאין ולא היה מקום לתקן את הגג, מצופה הימנו שיסביר בצורה מעמיקה מדוע בנסיבות העניין לא היה ניתן לבחון אפשרות התיקון על פני החלפת הגג, וכן יתמוך את קביעתו בראיות/עדויות מתאימות. ניכר, שאפשרות התיקון לא נבחנה כלל ועיקר ע''י ויקטור, והוא גמר אומר בדעתו לקבוע את הצורך בהחלפת הגג תחת כל פתרון מעשי אחר. אמור מעתה, כי בל נשכח שהנטל בהקשר זה מוטל על התביעה, שלא להידרש לכך כי התביעה מחויבת לפעול בהתאם לעקרון הקטנת הנזק.