תא"מ 41693-01-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. עוד הסכימו הצדדים כי הצד השלישי ייחשב כנתבע בתיק. לאחר ששמעתי את עדי התובעים (נהג רכב התובעת, הרב חיים מרצ'לו ובנו, מר רן מרצ'לו), את עדי הנתבעת (נהג רכב הנתבעת, פקח עירוני, מר זכריה פנחס ושוטר הסיור, מר יואב לוזון, אשר ישב לצדו של מר פנחס בעת קרות התאונה) וכן את נהג רכב צד שלישי, אלאפיניש סולימאן, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בתיק המשטרה וביתר הראיות, ראיתי לקבוע כי דין התביעה להתקבל ברובה (למעט רכיב הפסד הנחת היעדר תביעות בסך 11,325 ₪, אשר לא הוכח). לאחר ניתוח חומר הראיות מצאתי לחלק את האחריות לגרם התאונה בין הנהגים המעורבים, באופן בו נהג רכב כלל, מר זכריה פנחס, יישא ב- 65% מהאחריות לגרם התאונה ואילו נהג רכב צד ג', מר אלאפיניש סולימאן, יישא ב– 35% ממנה.

מן הראיות עולה, כי במועד התאונה, מר זכריה פנחס, פקח שיטור עירוני בעיריית רמלה, נסע בניידת שיטור משולב (רכב הנתבעת), יחד עם שוטר משטרת ישראל, מר יואב לוזון. במסגרת תפקידם, נענו השניים לקריאת מצוקה של פקח, אשר הותקף באותה עת, בשכונת קריית מנחם ברמלה. בדרכם אל מקום האירוע, ובאישורו של השוטר, מר לוזון, החלו בנסיעה מבצעית אל מקום האירוע, כאשר נהג ניידת השיטור, מר זכריה פנחס, הפעיל את אמצעי האזהרה של הניידת ובכלל זה אורות מהבהבים, סירנה וצפצפת אזהרה. בהגיעם אל צומת תעבורה בכביש מס' 44, מכיוון דרום לצפון, עצר נהג ניידת השיטור את רכבו בסמוך לקו העצירה בצומת, וידא כי הצומת פנוי לנסיעה, והחל להיכנס אל הצומת, כאשר מופע האור האדום דולק בכיוון נסיעתו.

או אז, רכב צד שלישי, מסוג ברלינגו, נהוג בידי מר אלאפיניש סולימאן, אשר נכנס אל הצומת, עת דלק האור הירוק בכיוון נסיעתו, לא הבחין בניידת השיטור ופגע בה בצידה האחורי ימני. כתוצאה מפגיעה זו, ניידת השיטור הסתחררה מספר פעמיים, פגעה ברכב התובעת שהיה במצב עמידה ובעמוד תאורה, ולאחר מכן נעצרה.

תרחיש תאונה זה מחייב, לטעמי, לחלק את האחריות לגרם התאונה בין מר זכריה פנחס ובין מר אלאפיניש סולימאן.

אשר לאחריות מר זכריה פנחס: הוכח בפניי, כי במועד התאונה, מר זכריה פנחס היה במהלך פעילות מבצעית, שעה שנקרא להגיע אל מקום אירוע בשכונת קריית מנחם ברמלה וכן כי קיבל את אישורו של השוטר, מר לוזון, אשר ישב עמו בניידת, לעשות כן בנסיעה מבצעית (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 16-23), תוך הפעלת אמצעי אזהרה ובכלל זה: אורות מהבהבים, סירנה וצופר אזהרה. בהינתן אלה, ברי כי כאשר הגיע מר פנחס זכריה אל הצומת, רשאי היה לחצות את הצומת באור אדום. אולם, היה עליו לנהוג, תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות המתבקשים בכניסה אל צומת בחסות מופע אור אדום, ותוך שמירה על בטיחותם של המשתמשים בדרך, אשר חוצים את הצומת באותה עת. דא עקא, למרות שמר זכריה פנחס, עצר, כך נחזה, בכניסה אל הצומת, ברי כי היה עליו לחצות את הצומת בנסיעה איטית יותר מבלי ליצור סיכון לנהגים, אחרים החוצים את הצומת, בפרט עת ידוע לו כי צומת תעבורה הוא צומת בעייתי, למצער מכיוון נסיעת רכב אלאפיניש סולימאן. מכאן, ראיתי לזקוף לחובתו של מר זכריה פנחס, אחריות בשיעור של 65% לגרם התאונה.

אשר לאחריות מר אלאפיניש סולימאן: לטעמי, מר סולימאן, אשר נכנס אל הצומת בחסות מופע האור הירוק בכיוון נסיעתו, לא עשה כן בזהירות ובאחריות מוגברת, שעה שהגיע אל הצומת, מנתיב נסיעה מעוקל, כאשר שדה הראייה בכיוונו מוגבל יותר. מעדותו של מר סולימאן עולה כי משהבחין באור הירוק דולק בכיוון נסיעתו, הוא המשיך בנסיעה רציפה, ללא האטה או בלימה, ומבלי להפנות מבטו אל הצדדים (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 2-17). תקנה 65, לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, קובעת בנדון זה לאמור:

"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור."

מכאן ראיתי לזקוף לחובתו של מר סולימאן, אחריות בשיעור של 35% לגרם התאונה.

תוצאת הדברים

אני מחייבת את כלל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעים, באמצעות התובעת 1, סכום של 33,884₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 21.1.14 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא כלל חברה לביטוח בע"מ, בתשלום אגרת בית משפט בסך 515 ש"ח (חלק יחסי -65%), שכר עדי התובעים בסכום של 780 ₪ (65% מן השכר שנפסק בדיון מיום 25.2.15 ובדיון מיום 9.5.16) ושכר טרחת עורך דין בסכום של 3,965₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת תישא בשכר העדים מטעמה, כפי שנפסק בדיון.