תא"מ 41663-07-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' רמתי ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את נהג רכב התובעת, מר מידן גני ואת הנתבע 1, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 10.4.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בהודעות הנהגים (ת/1)(נ/1), בתמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2) וביתר הראיות, ולאחר שעיינתי בפסיקה רלוונטית, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. מסקנתי זו אכן שונה מדעתי בתום הדיון, אך היא מחויבת המציאות, נוכח הפסיקה בנדון זה.

ראשית, לא ראיתי לקבל את גרסתו של נהג התובעת, בעדותו בבית המשפט, המנתקת באופן מלאכותי בין סטיית האוטובוס אל נתיב נסיעת האופנוע, לבין פגיעת האופנוע ברכב התובעת. גרסת נהג התובעת היא גרסה מאוחרת, אשר הועלתה לראשונה בעדותו בבית המשפט, וזכרה לא בא בטופס ההודעה שנמסר לתובעת. גרסה כבושה מעין זו, משקלה הראייתי מועט, ואין לייסד עליה ממצא של עובדה הפועל לחובת הנתבעים. שנית, ראיתי לקבל את גרסת הנתבע 1 ולפיה, עת נסע על האופנוע בכביש 4, בנתיב הימני, אוטובוס אשר הוסע במקביל אליו, סטה לנתיבו ו"חתך" אותו במטרה לפנות ימינה לעבר הכניסה לבני ברק. משהבחין בכך הנתבע 1, הוא ניסה להימנע מפגיעת האוטובוס, תוך סטייה לנתיב הכניסה לבני ברק ותוך כדי כך פגע אופנוע הנתבע 1 ברכב התובעת. גרסתו זו של הנתבע 1 אומתה בעדותו של נהג רכב התובעת ולפיה האוטובוס "דחק" את האופנוע לנתיב הימני.

בהינתן עובדות אלה, מצאתי לקבל את טענת הנתבעים לעניין התערבות של גורם זר, המנתקת קשר סיבתי בין פגיעת האופנוע ברכב התובעת לגרם הנזק בו. הגורם הזר המתערב בענייננו הוא סטיית אוטובוס לנתיב הנסיעה של אופנוע הנתבע 1, באופן שאילץ את אופנוע הנתבע 1 לסטות לנתיב הימני, בו הוסע רכב התובעת. סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר גורם זר מתערב כדלקמן:

64. " "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:

(2)אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק".

לאור המקובץ שוכנעתי כי הנתבעים הרימו את הנטל להוכחת טענת גורם זר מתערב. שוכנעתי כי סטיית אוטובוס לנתיב הנסיעה הימני בו הוסע האופנוע של הנתבע 1, מהווה את הסיבה המכרעת לגרם הנזק לרכב התובעת, וכי לא דבק אשם כלשהו בנהיגת הנתבע 1.

התביעה נדחית. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הנני מורה לגזברות להשיב לתובעת, באמצעות ב"כ, את המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ו, 12 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.