תא"מ 41596-02-14 נקסט לבל ייעוץ ופרסום בע"מ נ' יוסיפוב ואח'

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ואחרים בהעדר הגנה ביום 3/7/14.

בהתאם לפסק הדין, חוייב המבקש, יחד עם נתבעים נוספים, לשלם למשיבה סכום של 42,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לטענת המבקש, הינו חסוי, וגב' רבקה יוסיפוב מונתה כאפוטרופוס שלו על פי מינוי של ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 26/3/14.

על פי הנטען, המבקש כלל לא קיבל לידיו את כתב התביעה, שכן זה הומצא בכתובת שאינה כתובתו. לטענתו, נודע לו על פסק הדין, עת ביקשה האפוטרופוס שלו למשוך כספי פיצויי מחשבון הבנק.

לגופו של עניין, לטענת המבקש, התביעה הוגשה בגין הזמנת פרסום באינטרנט, כאשר כפי שעולה מכתב התביעה, המבקש עצמו אינו חתום על הזמנת העבודה או על השיקים שצורפו לכתב התביעה. התביעה הוגשה נגד המבקש אך ורק בשל העובדה שמספר העוסק מורשה של העסק, (אותו ככל הנראה מנהלים הנתבעים האחרים) הינו מספר תעודת הזהות של המבקש.

2.המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, המבקש הינו חסוי כיום, אך לא היה חסוי בשנת 2012, עת בוצעה ההזמנה.

לטענת המשיבה, המבקש קיבל את כתב התביעה כדין לאחר שזה נמסר לקרובת משפחתו בשם יוסיפוב יפעת. לטענת המשיבה, מדובר בעסק משפחתי אשר מנהליו מתחבאים מאחורי הפרגוד של המבקש. לטענתה, קיימים יחסי שליחות בין המבקש לבין הנתבעים האחרים אשר חתמו על ההזמנה ומסרו שיקים לתשלום התמורה, ועל כן מעשיהם מחייבים את המבקש.

3.כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).