תא"מ 41560-05-13 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' דחלה ואח'

המדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 31.12.13 כנגד המבקשים בהעדר הגנה, לפיו התקבלה התביעה והמבקשים חויב בסך של 12,024 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

המדובר בתביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד המבקשים להחזר תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בעטיה של תאונת דרכים מיום 8.6.12 (להלן: "התאונה") שארעה בין רכב אשר בוטח על ידה (להלן: "הרכב המבוטח") לבין רכב שבבעלות ו/או בחזקת המבקשים (להלן: "הרכב הנתבע").

המבקשים טוענים כי כשהומצאו לידם פסק הדין ואישורי המסירה התברר כי כתבי התביעה לא נמסרו לידיהם כדין שכן בתו של המבקש 1 שחתומה לכאורה על אישור המסירה ולא מתגוררת בטורעאן שם בוצעה המסירה והחתימה המופיעה על אישור המסירה אינה חתימתה ואילו בנו של המבקש 2 שחתום לכאורה על אישור המסירה מכחיש כי החתימה המופיעה על פני אישור המסירה היא חתימתו. בנוסף, טוענים המבקשים כי המוסר שביצע את המסירות הנו עובד חברה הנותנת שירותים לעורכי דין ולא עובד רשות הדואר. לפיכך, טוענים המבקשים כי לא בוצעה מסירה כדין ויש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק ובסיטואציה כזו אין כלל מקום לדון בסיכויי ההגנה.

יחד עם זאת, בתצהירים שצורפו לבקשה טוענים המבקשים טענות הגנה. המבקש 1 טוען כי הרכב שהיה מעורב בתאונה לא היה בבעלותו אלא נמכר בשנת 2011 למבקש 2, ולפיכך אין למשיבה כל עילת תביעה כלפיו. המבקש 2 טוען כי התאונה נשוא כתב התביעה לא התרחשה כנטען ואין המדובר בתאונת שרשרת אלא הרכב המבוטח נכנס לנתיב נסיעתו וחסם בפניו את הדרך.

המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, השימוש בחברה המבצעת מסירות נדרש שכן אישורי מסירה שבוצעו באמצעות רשות הדואר חזרו עם הכיתוב "לא נדרש". לטענת המשיבה, המדובר בחברה העובדת עמה שנים ארוכות ולשם אימות המסירה חתום המוסר על תצהיר המאומת על ידי עו"ד. עוד טוענת המשיבה כי המבקש 1 אינו מציין החל מאיזה תאריך מתגוררת ביתו בנצרת ואילו המבקש 2 אינו חולק על כתובת ביצוע המסירה אלא פשוט טוען טענת זיוף. עוד מדגישה המשיבה כי אין זה סביר כי המוסר יידע את שמות ילדיהם של המבקשים אם לא פגש בהם בפועל וכי לו בוצע זיוף כטענת המבקשים הרבה יותר פשוט מבחינת המוסר הוא לזייף את חתימות המבקשים ולא ילדיהם. עוד נטען על ידי המשיבה כי המבקשים לא הגישו תלונה למשטרה על מנת לחקור בסוגיית הזיוף הנטען.

בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלו המבקשים טוענת המשיבה כי אלו נטענו ללא כל פירוט הנדרש מן המבקש במסגרת בקשה לביטול פסק דין וללא כל אסמכתאות שהן כאשר טענתו של המבקש 1 אינה נתמכת בתצהירו של המבקש 2 באשר לבעלות על רכב הנתבע; ואילו טענת המבקש 2 כי אין מדובר בתאונת שרשרת מנוגדת למיקומי הפגיעה ברכבים.

בשל כל האמור, סבורה המשיבה, כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי תוך חיוב המבקשים בהוצאות.