אכתילאת נ' תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע,לטענתו,בעקבות הצפת ביתו במי-ביוב. ע"פ הנטען בתביעה,התובע הוא הבעלים והמחזיק של בית מגורים בעל שתי קומות בכפר דבורייה. נתבעת 1 היא תאגיד המים והביוב כפרי גליל תחתון בע"מ (להלן:"התאגיד"), נתבעת 2 היא מועצה מקומית דבורייה (להלן:"המועצה").

לטענת התובע לפני שנים רבות, נבנתה ע"י מי מהנתבעות, בריכת ביוב בצורה לקויה ולא תקנית, כשהיא ממוקמת גבוהה יותר מגובה מרתף ביתו אשר חובר לשוחת הביוב. התובע טען כי בהמשך, חיברו הנתבעות גם את יתר תושבי השכונה לקו הביוב, על אף שהקו הותקן בתוך חלקתו. עם גדילת השכונה והצטרפות שכנים חדשים, החל עומס על קו הביוב שהביא להצפת הקו וגלישת מי ביוב אל תוך ביתו של התובע.

ע"פ הנטען,ביום 23.3.13 מי הביוב שהיו אמורים להתנקז לבריכה החיצונית החלו לצאת בשוחה הסמוכה לביתו של התובע ,הציפו את כל מפלס התחתון של ביתו והסבו נזקים לתכולת הבית ולציוד שבו. הנזקים הוערכו על פי חוות דעת שמאי שצירף התובע,בסך של 55,809 ₪. עוד עתר התובע להחזר שכ"ט שמאי- 3,500 ₪ ועוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

2.המועצה היא הנתבעת 2 ושולחת ההודעה לצד ג',הכחישה את טענות התובע לגבי האחריות והנזק והוסיפה, כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א -2001 (להלן: "החוק")) הוקם התאגיד בשיתוף פעולה עם מועצות מקומיות אחרות, וזאת לניהול משק המים והביוב ביישוב המצוי בשטחן, ובהתאם לכך נושא המים והביוב הועבר לתאגיד החל מיום הקמתו בתאריך 21.1.08. לפיכך טענה המועצה כי ככל שקיימת אחריות לנזקים הנטענים,יש להטילה על התאגיד. עוד נטען כי התובע כיסה את תא הבקרה של שוחת הביוב בבטון , דבר שגרם לגלישת מי הביוב משוחת הביוב לתוך ביתו ומשום כך, האחריות לנזק מוטלת עליו בלבד.

3.גם התאגיד הכחיש את טענות התובע, הן לעניין הנזק והן לעניין האחריות. התאגיד טען כטענה מקדמית כי התובע לא הוכיח את בעלותו על הנכס שבנידון. לגופם של דברים,התאגיד הפנה לסעיף 12(א) לחוק המורה כי כל תביעה שהייתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית, או נגדה, לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, וכן כל עילה של תביעה כזו שהייתה קיימת אותו זמן, תעמודנה בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה. לטענת התאגיד,חיבור ביתו של התובע לשוחת הביוב השייכת לקו הביוב העירוני העובר בגבול חלקתו של התובע, בוצע על ידי המועצה עובר להקמת התאגיד וכניסתו לפעילות, ולכן ככל שנגרם נזק, יש להטיל את האחריות על כתפי המועצה בלבד.

התאגיד טען בכתב הגנתו כי המועצה היא זו שביצעה את חיבור בית התובע לקו הביוב באופן לקוי ולא תקני, כך שמפלס השוחה גבוה ממפלס המרתף,דבר שהביא להצפה. גם התאגיד הוסיף כי התובע כיסה את שוחת הבקרה בבטון, דבר שהביא לגלישת המים לבית התובע.התאגיד הכחיש כאילו חיבר בתים נוספים לשוחת הביוב מאז אירוע ההצפה הנטען.

4.התאגיד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו,אליה הצטרפה גם המועצה ועל פיה ההצפה נבעה מכיסוי שוחת ביקורת בבטון ע"י התובע. כן קבע מומחה הנתבעות כי התובע ביצע חיבור לא חוקי של ניקוז מי הגשמים מהתקרה של הבניין לשוחה, דבר שגרם להגדלת הספיקה הזורמת בפועל בצינור הציבורי.

על מנת שתעמוד בפני ביה"מ חוות דעת בשאלות המקצועיות השנויות במחלוקת,מונה המהנדס אהוד לשם כמומחה מטעם ביה"מ (להלן:"המומחה"). המומחה,נפגש עם הצדדים,ערך סיור במקום והגיש חוות דעת על פיה שלל את האפשרות כי חיבור ניקוז מי הגשמים הוא שגרם להצפה. לעניין כיסוי שוחת הביקורת,קבע המומחה כי אין ביכולתו לקבוע מי כיסה אותה בבטון. עוד ציין המומחה כי המועצה לא הציגה בפניו מסמכים בסיסיים הנדרשים ע"פ התקן (והמפורטים בחוות דעתו), אותם דרש ממנה להציג על מנת לבדוק האם הקו תוכנן והותקן כדין.

מטעם התובע העידו:התובע, מר פאהמי תאופיק אטרש-סגן ראש המועצה כיום,אשר בעבר ביצע עבור המועצה,כקבלן פרטי,קווי ביוב ומים (להלן:"אטרש").

מטעם התאגיד העיד מר שאדי חורי-מהנדס ראשי של התאגיד (להלן:"חורי"). מטעם המועצה העיד מר עזאיזה פהמי (להלן:"פהמי").

דיון והכרעה

5.אף אחד מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה מטעם ביה"מ על חוות דעתו. הצדדים אף לא פנו בשאלות הבהרה למומחה ולפיכך,לא נסתרה חוות הדעת ובהתאם להלכה הפסוקה,יש לאמץ את ממצאי המומחה: "המומחה ממונה לחוות דעתו בעניינים מקצועיים שלבית המשפט אין המומחיות והידע המקצועי לגביהם" (אורי גורן ועופר דרורי: "עדויות מומחים- היבטים דיוניים ומהותיים" וכן ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ. תשלו"ז השקעות והחזקות 2010: "יחד עם זאת והגם שעדות מומחה, אינה שונה מכל עדות הבאה בפני בית המשפט, יש להניח כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני בית המשפט נתונים מקצועיים רלוונטיים להכרעה בסכסוך שבפניו, יאמץ הוא את ממצאי המומחה בהעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן".

בהתאם לחוות דעת המומחה בפרק "תקציר", ההצפה בבית התובע נבעה "מסתימה במערכת הקו העירוני ברחוב ליד בית התובע. אחר פתיחת הסתימה פסקה ההצפה". (סע' 7 לתקציר חוו"ד) . עוד קבע המומחה כי,הסתימה אירעה בשוחה המרוחקת ואשר ממוקמת בכביש שעובר מדרום לבית התובע (סעיף 3 לתקציר). בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעות, לא מצאתי כי המומחה הסכים שהקו היה תקין וללא פגם, אלא המומחה אף בחר להעיר כי בכדי להימנע מהמשך סתימות, ראוי כי הנתבעות תמצאנה דרך לשתף פעולה בעניין התשתיות והישנות מצב דומה. (עמ' 6 רישא לחוו"ד).

אין חולק כי את הקו העירוני, תכננה, יזמה והקימה בפועל, המועצה והוא מצוי כיום באחזקת ובאחריות התאגיד. בא כוח התאגיד טען בסיכומיו כי עצם הסתימה לא מצביעה על כך שמדובר בקו פגום וכי ההצפה ארעה בשל כך שהמים לא יכלו לעלות משוחת הביקורת אותה נטען כי התובע כיסה בבטון. אלא שמאחר שמדובר בסתימה שארעה בקו עירוני,סתימה אשר כתוצאה ממנה ארעה הצפה והגיעו מי ביוב לבית התובע,הרי שהנטל להוכיח טענות כאילו הקו היה תקין,או שההצפה נבעה מרשלנות התובע בגין כיסוי שוחת הביקורת בבטון,או כתוצאה מחיבור שבוצע (ע"פ הנטען לראשונה ,במהלך הדיון),ע"י התובע,הנטל להוכחת כל הטענות הללו היה מוטל על הנתבעות וזאת לאור סעיף 38 לפקודת הנזיקין :