תא"מ 41379-06-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' וילברמן ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי את העדים מטעם הצדדים, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבור כי האחריות לתאונה נשוא הדיון חלה על נהג הנתבעים בשיעור של 60% ועל נהג התובעת בשיעור של 40%.

הכרעתי זו מתבססת, בין היתר, על הטעמים הבאים:

1. מעדויות הצדדים עולה, כי נהג הנתבעים ביצע תמרון חריג משהו לצורך כניסה לחניה, כאשר פנה בקשת רחבה בתחילה לשמאל למרכז הכביש ואולי אף לנתיב הנגדי, ואז פנה באחת לימין בניצב למדרכה הימנית, באופן שמקשה על נהג התובעת שהיה מאחוריו לצפות את התנועה החדה ימינה.

2. נהג הנתבעים לא ידע לומר בוודאות כי אותת ימינה בטרם ביצוע הפניה הרחבה הנ"ל, ודבר זה מחזק את גרסתו של נהג התובעת באשר להפתעתו מהמהלך.

3. מאידך, מתיאור הדברים עולה, כי לו שמר נהג התובעת מרחק גדול יותר, ושם את לבו ביתר זהירות למתרחש סביבו, ולחלופין לו המתין עד שתתברר כוונת נהג רכב הנתבעת בראותו אותו סוטה באופן מוזר לנתיב הנגדי - יכול היה להגיב ולבלום במועד.

4. במהלך הדיון הועלתה האפשרות לפיה שילם נהג התובעת למעסיקו תשלום כלשהו בגין השתתפות עצמית. למען הסר ספק נתקבלה הודעת התובעת כי תשלום שכזה לא שולם לה ולא הועבר לידיה, וכי ככל שתשלום שכזה נגבה, הרי זה במישור היחסים שבין נהג התובעת לבין מעסיקו בלבד. לפיכך, אף אם טענה זו נכונה, אין בכך כדי להשפיע על תוצאת תיק זה.

   אשר על כן אני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 8,632 ₪, ובנוסף אגרת משפט בסך 378 ₪, שכר העד כפי שנפסק בסך 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

   סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום, ולאחר מכן יחלו לצבור ריבית והפרשי הצמדה.

   ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ו, 20 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.