תא"מ 41292-03-14 שטס תעבורה בע"מ נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש לעיוני ובכלל זה בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את נהגת התובעת גב' זיוה טלפז, וכן את הנתבע 2 , מר יעקב לרר, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 5.1.16, והתרשמתי מעדותם, אני סבורה כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה כדי להוכיח את מעורבותם של הנתבע 2 ורכב הנתבעת 1 בתאונה מיום 30.10.13 ברחוב שנקר בחולון. השאלה אם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות ומשקלן הראייתי. במקרה דנן, גם לאחר ששבתי ובחנתי את הגרסאות, לא שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל הדרוש להוכחת טענותיה ולפיכך ראיתי לקבוע כי דין התביעה להידחות. להלן תמצית נימוקי לקביעתי זאת.

ראשית, נהגת התובעת, טוענת כי המדובר בתאונת "פגע וברח", כאשר הראייה היחידה העומדת לרשותה ואשר כורכת, לכאורה, את הנתבעים לתביעה זו, הינה רישום בכתב ידה של מספר רכב הנתבעים, אשר נרשם בסמוך לתאונה. אולם, התובעת לא הציגה בפניי בית משפט ראייה זאת. נהגת התובעת ציינה בנוסף כי היא צילמה את הפתק במכשיר הטלפון הנייד שלה, אולם גם עותק של הצילום לא הוגש לבית המשפט. שנית, התאונה התרחשה בשעות הערב בחשיכה, כאשר הרכב הפוגע לא עצר, אלא המשיך בנסיעה מיד אחרי הפגיעה. מן הראיות עולה כי נהגת התובעת לא נסעה בעקבותיו, אלא עמדה בצד הכביש ורשמה את מספר הרישוי של הרכב כפי שעלה מזיכרונה. על אף שהתרשמתי מעדותה הכנה והאמינה של נהגת התובעת גב' זיוה טלפז, ייתכן, כי נהגת התובעת, אשר רשמה את מספר הרכב, טעתה ברישום המספר ודי בטעות ברישום של ספרה אחת או סיקול ספרות בכדי להטיל אחריות על אדם שלא היה בהכרח מעורב בתאונה נשוא תביעה זאת. שלישית, ראיתי לקבל את עדותו של מר יעקב לרר אשר הייתה אמינה, כנה ואף נתמכה בתצהיר מטעמו, ולפיה, הוא הנהג היחידי שנהג ברכב הנתבעת 1, במועד התאונה, ואין אדם נוסף אשר נהג ברכב זה. כמו כן העיד, כי הוא לא היה מעורב בתאונה נשוא תביעה זו, והוא אינו נוהג לנסוע ברכבו בשעות הערב . יתרה מכך, הנתבע 2 דחה בכל תוקף את הטענה שייתכן ופגע ברכב אחר אך לא הרגיש בכך.

רביעית, למעט ראייה נסיבתית ולפיה הנתבע 1 מתגורר בחולון, בקרבת מקום התאונה לא הביאה התובעת ראיות או עדויות נוספות למעורבות הנתבעים בתאונה זאת. לא זו אף זו, נהגת התובעת בעדותה, לא זיהתה את הנתבע 1 כמי שהיה הנהג המעורב בתאונה, וכמו כן לא ציינה בעדותה את סוג הרכב או צבע הרכב, אשר היה מעורב בתאונה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו. התובעת תישא בשכר העדה מטעמה.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.