תא"מ 41264-04-14 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אביטן ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעות ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי התובעות עמדו בנטל המוטל עליהן בכדי להוכיח את תביעתן ועל כן דין התביעה להתקבל וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, להבדיל מגרסת ועדות התובעת 2 עדותה של הנתבעת 1 אינה מתיישבת באופן קוהרנטי עם גרסתה במקור לתאונה. ראשית, בעדותה ציינה הנתבעת 1 כי ברכבה לא נגרם נזק [ עמ' 3 שורות 28-29 לפר' הדיון]. מאידך, ברובריקת תיאור הנזקים של הרכבים המעורבים רשמה הנתבעת 1 כי רכבה קיבל מכה בטמבון האחורי. סביר כי אילו לא היו נותרים נזקים נראים לעין, היה נרשם כי לא נותרו נזקים לרכב.

שנית, בעדותה הראשית ציינה הנתבעת 1 כי בעת שהרכב שמלפנים היה לקראת סוף היציאה שלו מחניה, ייתכן שהמרחק בינה ובינו עמד על מטר [שם, בעמ' 2 שורה 28 לפר' הדיון]. מאידך, בחקירתה הנגדית השיבה הנתבע 1 בעניין זה כי בעת שראתה את הרכב שמלפנים עומד לצאת מחניה היא עמדה מאחוריו מרחק של לפחות שני רכבים [ עמ' 3 שורה 23 לפר' הדיון]. מאחר שהרכב שמלפנים היה בשלבי יציאה סופיים מהחניה בעת שהתרחשה התאונה ועל כן לא יתכן שנסע בשלב זה ישר - אחורה, קיים פער של רכב אחד לפחות בין רגע התאונה (בשלב שבו נטען כי הרכב מלפנים נעמד מרחק של כמטר מרכב הנתבעת 1) לבין השלב שבו הנתבעת 1 נעצרה מאחוריו בפעם הראשונה (במהלכו נטען כי המרחק בינה ובין הרכב מלפנים היה כשני רכבים). בהקשר לכך יוער כי באם רכב הנתבעות עמד כמטר מהרכב שמלפנים בעת התאונה, לא ברור הכיצד זה, בשל עוצמת הנזקים ברכב התובעות, לא נהדף רכב זה אל עבר הרכב שמלפניו וגרם לו נזקים. העובדה שהרכב המשיך את דרכו מלמדת כי נוצר פער הפוך בינו ובין רכב הנתבעות בעת התאונה.

שלישית, הוכח כי בסופו של יום הנזקים ברכב התובעות הינם גבוהים בהרבה מהנזקים שהוכחו ברכב הנתבעות. הדבר יותר מתיישב עם עצירת רכב התובעות בעת התאונה ולא בנסיעה שכן במצב שכזה מצוי רכב התובעות בהליך של ספיגת האנרגיה לעברו ולא הוצאתה החוצה בעקבות ביצוע תאונה בעת נסיעה ועל כן זו הסיבה שרכב הנתבעות סבל מנזקים מינוריים בעוד שרכב התובעות שהינו גדול יותר וכבד מרכב זה סבל מנזקים גדולים בהרבה בחלקו הקדמי.

רביעית, עדותה של התובעת 2 לפיה היא לא ראתה אורות רברס בשלב המקדים לתאונה בשל מהירות הנסיעה לאחור ופתאומיותה הינה הגיונית ביותר. התובעת 2 העידה כי עמדה מרכב של כמטר וחצי מרכב הנתבעות [ עמ' 1 שורה 14 לפר' הדיון] טרם התאונה וציפתה לכניסתו לחניה ולא לנסיעה לאחור לעברה. על כן יש להניח כי הליך ביצוע התאונה תפס אותה בהפתעה גמורה ובשל עוצמת הנזקים ברכבה נעשה במהירות. על כן עדותה בעניין זה דווקא מלמדת על האותנטיות שלה יותר מאשר על המסקנה כי יש בכך בכדי להשמיט את תוקף גרסתה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות את סך הנזק הישיר הנתבע על ידן בסך 6,766₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 5.4.14, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות התובעת 2 למתן עדות ע"ס 450, לתשלום בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.