תא"מ 41172-05-14 שלמה תחבורה בע"מ נ' קבילו ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 14,869 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.02.2013 בין כלי רכב, מ"ר 92-420-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 64-208-50 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין הצדדים חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא הם חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שתערך חלוקת אחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים בתאונה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה ביותר לביסוס מסקנתי:

אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת באופן מלא היות שגרסתו הייתה רציפה וקוהרנטית והתרשמתי כי הוא אומר אמת.

שוכנעתי כי התאונה קרתה כאשר שני הרכבים היו במהלך נסיעה לאחור אלא שעת נהג רכב התובעת הבחין באמצעות מראת רכבו כי רב הנתבעות מבצע נסיעה לאחור לכיוון רכבו, רכב התובעת היה עומד. כך שהתנגשות בין הרכבים הייתה כאשר רכב הנתבעות היה בזמן נסיעה לאחור ורכב התובעת היה בעצירה.

מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב הנתבעות. יחד עם זאת, איני פוטר את נהג רכב התובעת מאחריות לקרות התאונה, באשר גם הוא הבחין, באמצעות מראת רכבו, ברכב הנתבעות המבצע נסיעה לאחור לכיוונו. כך שהיה עליו ליתן דעתו לאפשרות התנגשות בין הרכבים ובשל כך, היה עליו לנקוט באמצעי הזהירות למניעת התאונה, כגון צפירה ואף נסיעה קדימה עם רכבו על מנת להתחמק מפגיעת רכב הנתבעות ברכבו.