תא"מ 41076-04-13 נועתק בר בע"מ נ' אור הובלות השחר בע"מ

התובעת, העוסקת במתן פתרונות תקשורת, הגישה נגד הנתבעת, חברת הובלות, תביעה בגין 200 יחידות דיסק קשיח, שנאספו ביום 10/10/12 ממחסני חברת "הוט" ע"י עובד הנתבעת, מר אבשלום דגן, ולא הגיעו ליעדם אצל התובעת. 200 הדיסקים הקשיחים היו חלק מסחורה שנאספה באותה הזדמנות, סה"כ 300 יח' דיסק קשיח ופריטים נוספים.

התובעת חוייבה ע"י חברת "הוט", ותובעת מהנתבעת את החזר החיוב בגין אובדן 200 הדיסקים הקשיחים, בסך 48,795 ₪ (49,400 ₪ בתוספת מע"מ, חיוב התובעת ע"י חברת "הוט" ובקיזוז סכום, שהגיע לנתבעת עבור הובלות אחרות, 9,003 ₪ כולל מע"מ).

כפי שעלה מחומר הראיות, המשלוחים מנוהלים כך שתעודת האיסוף, המפרטת את תוכן המשלוח וכמויות מוכנה ע"י מנהלת המחסן הלוגיסטי של "הוט" – חברת "פליינג קרגו". שוברי איסוף ותעודות משלוח צורפו לכתב התביעה, כאשר לדיסקים הקשיחים הוכנה תעודת משלוח נפרדת, עליה חתמו נציג המחסן ומר דגן. מנהל התובעת גילה את החוסר בבדיקת הפריטים שהגיעו באמצעות הנתבעת באותו יום, נערכה בדיקה גם במרכז הלוגיסטי, ולבסוף הוכרזו הדיסקים הקשיחים כאבודים מבחינת חברת "הוט". התובעת טענה כי האשם רובץ על כתפי הנתבעת, מאחר והעובד שלה, מר דגן התרשל בכך שלא בדק את תכולת המשלוח לפני חתימתו או לא שמר על תכולת המשלוח עד להגעתו לידי התובעת.

הנתבעת הכחישה את ההאשמות ואת האחריות, טענה כי היא מובילה סחורה עבור התובעת כבר שנים באותו אופן, המשטחים מוכנים להעמסה והוא חותם על תעודות המשלוח בלי לבדוק את תכולת המשטחים. הנתבעת טענה כי הנהג נסע ישירות ממחסני "הוט" למחסני התובעת בנשר, פרק שם חלק מהסחורה ולאחר מכן המשיך למחסני הנתבעת בנעמן שם פרק את יתרת הסחורה. הנתבעת אישרה כי קיבלה פניה ממר שרביט בעניין החוסר בדיסקים וענתה כי לא נשאר דבר במשאית. הנתבעת צירפה לתצהירים תוצאות בדיקת פוליגרף, שנערכה לנהג, מר דגן, ותוצאותיה היו כי הוא דובר אמת. ההצהרה של נהג אחר בנתבעת, מר יוזיפוב, שלא הגיש תצהיר, חסרת משמעות ראייתית, וב"כ התובעת ויתר עליה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו מטעמם העדים הבאים: מטעם התובעת העיד מר אריה שרביט, המנהל הלוגיסטי של התובעת ומר אופיר הוד, מנכ"ל התובעת. מטעם הנתבעת הגיש תצהירי עדות ראשית מר רונן פישמן, מנכ"ל הנתבעת, אליו צורפו חוות דעת פוליגרף בעניין הנהג, מר אבשלום דגן, וכן הצהרה של נהג משאית בשם אנדריי יוזופוביץ. בדיון התברר כי העד הרלוונטי הינו מר דגן, הוא הגיש תצהיר עדות ראשית בכתב יד, ומר שיפמן ומר דגן העידו לפניי.

הדיון התארך עקב התנהלות הצדדים, המתועדת בפרוטוקול, על כן הגישו הצדדים סיכומים בכתב, ואני מתנצלת על האיחור במתן פסק הדין.

בדיון התברר כי עד התובעת, מר שרביט, הכיר את עד הנתבעת, מר דגן, מעבודה משותפת עבור חברת "הוט" פעמים רבות, וכי גילה את החוסר בדיסקים קשיחים מהר יחסית מאחר ופריט זה נתון לגניבות, ועל כן הוא בודק רק אותם, ומאותה סיבה גם נוצר הנוהל ב"הוט" שמחתימים על תעודת משלוח נפרדת לדיסקים הקשיחים. הנתבעת טענה בפני "הוט" שהפריטים היו חסרים אצלם ו"הוט" טענה כי שזה חסר אצל התובעת. עוד התברר כי התובעת הפסיקה לעבוד עם חב' "הוט" בסמוך להגשת התביעה (ביום 28/2/13, והתביעה הוגשה ביום 23/4/13). שני נציגי התובעת דיברו על תחקיר שבוצע בחברת "הוט", אך לא הובאה כל עדות בעניין. התברר גם כי רוב עדותו של מר הוד הינה עדות שמועה.

גם מר פישמן, שהגיש את תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת, אינו בעל ידיעה אישית על העובדות שבמחלוקת, אלא קיבל את הפרטים ממר דגן ויש לו ידיעה כללית על הנהלים. גם הוא לא שלל את העובדה שהיה חוסר בדיסקים, כשהועמסו ע"י מנהל מחסן "הוט", מטעם "פליינג קרגו". מר פישמן העיד כי המשטחים ארוזים בניילון נצמד וגם הארגזים של הדיסקים הקשיחים נארזים עם שאר המשלוח מראש ע"י המחסן. לאחר המקרה, אישר מר שיפמן כי הנוהלים חודדו. מר שיפמן הכחיש את ידיעתו על הנוהל לחתימה בנפרד על הדיסקים הקשיחים ועל הסיבה לכך – היות הדיסקים הקשיחים יעד לגניבות. מר דגן חזר על הדברים והעיד כי אינו יודע לזהות ארגז של דיסקים קשיחים, שכן הוא ארוז במשטח עם שאר הציוד וכי הדגשים לעניין רכיב זה נאמרו לו רק לאחר המקרה, וכי מאז הוא מסתכל ובודק כמה קרטונים יש. מר דגן ניסה במהלך עדותו לשפר ולהרחיב את התצהיר הקצר, שהגיש רק ביום הדיון ובאישור מיוחד, שניתן לו, והדבר נפסל על ידי.

גורלה של התביעה יוכרע על פי נטל ההוכחה.