תא"מ 40946-06-13 ואח' שם טוב נ' לויתן

רקע

1.בפני שתי תביעות, שהדיון בהן אוחד. תא"מ 40946-06-13 היא תביעה שטרית, שהתחילה בלשכת ההוצאה לפועל (תיק מס' 17-1481-13-9), עת הגיש התובע לביצוע 4 שיקים משוכים ע"י הנתבעת, על סך 1,413 ₪ כל אחד (סה"כ: 5,652 ₪). תא"מ 29686-05-14 היא תביעה כספית, שהתחילה אף היא בלשכת ההוצאה לפועל (תיק מס' 17-20116-13-6), עת הגיש התובע לביצוע תביעה נגד הנתבעת, על סך 4,000 ₪ (אם כי יוער, כי אין בכתב התביעה הסבר לסכום התביעה, וככל הנראה מדובר בדרישת פיצוי עבור פגיעה בשם טוב ועוגמת נפש, בנוסף על יתרת חוב שלא שולמה).

2.התובע מנהל מוסך, ולנתבעת רכב שהוכנס לאותו מוסך. לב המחלוקת הכספית הוא התשלום למוסך עבור עבודתו.

העובדות והטענות

3.אין חולק, כי הרכב נגרר למוסך בחודש ספטמבר 2012, כשהוא מעלה עשן לאחר שהמנוע התחמם. אין חולק (למעשה – הגם שטענה בעניין זה נשמעה בחצי-פה בכתבי הטענות, אך נזנחה בהמשך), כי התובע החליף את מנוע הרכב. אין חולק, כי בחודש אוקטובר 2012 הגיעה הנתבעת למוסך, מסרה את 4 השיקים נשוא התביעה השטרית, וקיבלה את הרכב, אגב דרישת התובע לקבל סך של 6,653 ₪ עבור העבודה שבוצעה ועבור חלפים ושמן (כך על פי חשבון זמני שצורף לכתב התביעה; יוער, כי בעותק מאוחר יותר של החשבון מופיע הסכום 6,709 ₪, בשל שינוי בשיעור המע"מ). אין גם חולק, כי השיקים חוללו בהעדר כיסוי מספיק, וכי התובע לא מסר לנתבעת – בעת שחרור הרכב לידיה או מאז – את רשימון היבוא של המנוע, שטר מכר, או כל תיעוד אחר בקשר להחלפת המנוע, כנדרש על פי הוראות משרד התחבורה.

4.התובע טוען, כי עבודתו נעשתה במקצועיות, וכי הרכב עזב את המוסך כשהוא תקין. הוא טוען עוד, שעיכב את הרכב ברשותו פרק זמן מסוים, שכן הנתבעת לא שילמה עבור העבודה. בסופו של דבר, נעתר להפצרותיה, ושחרר את הרכב לידיה כנגד קבלת השיקים וכנגד הבטחתה, כי את יתרת התמורה תסדיר תוך זמן קצר באמצעות כרטיס אשראי של בן זוגה או בדרך אחרת. התובע טוען, כי לא זו בלבד שהשיקים חוללו, אלא שהנתבעת מעולם לא חידשה את הקשר לשם תשלום היתרה, ונסיונותיו לפנות אלה נענו במשיכת זמן ובהתחמקות. הוא טוען, כי הנתבעת מעולם לא טענה בפניו, לאחר החלפת המנוע, כי העבודה לא השביעה את רצונה; וכן, כי ככל שהתעוררו בעיות או תקלות לאחר הוצאת הרכב מהמוסך, היה על הנתבעת לחזור עם הרכב למוסך לשם בדיקת מקור התקלה ותיקונה.

5.הנתבעת טוענת, מנגד, כי דקות לאחר שעזבה את המוסך כבר נדלקה שוב נורית החיווי "check engine", והרכב החל לפלוט שמן ועשן, והתברר אחר-כך שהוא גם צורך שמן בכמויות חריגות. לפיכך, ביטלה את השיקים. לדבריה, אי-קבלת הרשימון ויתר המסמכים בנוגע להחלפת המנוע מונע ממנה להעביר את הרכב את מבחן הרישוי השנתי. היא מספרת עוד, כי נסיונות התובע לגבות את הכסף ממנה לוו באיומים. הנתבעת סבורה, שאי-קבלת הרשימון ויתר התיעוד מחד, וטיב העבודה הלקויה מאידך, פוטרים אותה מלשלם עבור העבודה, שלא היתה מקצועית ולא נעשתה כהלכה. טענה נוספת שעלתה אגב הדיון, היא כי החשבון הזמני כולל חיובים שלגביהם לא ניתנה הסכמת הנתבעת מראש.

דיון והכרעה

6.דין התביעה השטרית להתקבל, ודין התביעה הכספית להתקבל בחלקה. הסוגיה המרכזית הטעונה הכרעה היא, האם עומדות לנתבעת טענות נגד התובע, אשר מצדיקות אי-תשלום התמורה בעד העבודה.

7. 4 עדים העידו בפני: התובע; בתו, הגב' אפרת חנין, המשמשת מנהלת משרד במוסך, ואשר גם סייעה לתובע בניהול ההליך והחקירות הנגדיות; הנתבעת; ועד מטעם הנתבעת, מר שמואל בנישו, שתפקידו היה ספק עד מומחה ספק עד רגיל, בהיותו בעצמו בעלי מוסך, ומי שבחודש ינואר 2014 ביצע טיפול מסוים ברכב המדובר, לאחר שזה הגיע אליו. בעל מוסך אחר, מר יוסי עטיה, שנתן אף הוא תצהיר, לא התייצב לישיבת ההוכחות, ותצהירו נמשך על ידי הנתבעת.