תא"מ 4093-05-13 אוסיפוב נ' דובניקוב

1. תביעה שראשיתה בבקשה לביצוע 2 שיקים, ע"ס 20,500 ₪ ו-580 ₪, זמן פירעון נקוב 19.03.13. השיקים ניתנו לפקודת חברת "מגן פיננסים" המנוהלת ע"י התובע. הנתבע הגיש התנגדות אשר התקבלה, והתיק עבר למסלול של סדר דין מהיר. הצדדים הסכימו להגשת סיכומים למתן פסק דין בלא צורך בחקירות המצהירים (בישיבת 02.07.14). ראיתי לדחות עיקר התביעה.

2. במסגרת התצהיר שתמך ההתנגדות שהגיש הנתבע (שהפך לכתב הגנה), טען הנתבע כי הקשר הראשוני עם התובע נוצר במהלך ינואר 2012. התובע הציג עצמו כמומחה להחזרי מס, והנתבע שכר את שירותיו. נערך הסכם בין הצדדים, לפיו פעל התובע לקבלת החזרי מס עבור הנתבע. התובע ביצע את התחייבויותיו באופן חלקי, ושולמה לו מלוא התמורה. בקיץ 2012 יצר התובע בשנית קשר עם הנתבע ומסר לו כי הוא עוסק גם באיתור "כספים אבודים". התובע הגיע לביתו של הנתבע וחתם עמו על הסכם שכ"ט, והנתבע מסר לו ייפוי כוח על מנת שיוכל לקבל מידע אודותיו ולבצע פעולות על מנת לקבל כספים עבורו. לטענת הנתבע, סוכם כי רק במידה ויצליח התובע לאתר חשבונות או פיקדונות או קרנות שהוא אינו יודע עליהן - יהיה חייב לשלם לו את שכר טרחתו. לטענת הנתבע, הבהיר לתובע כי יש לו קרן פנסיה במנורה מבטחים, ואסור לו בשום אופן לפגוע בה או לעשות כל פעולה בקשר אליה.

3. לאחר כשלושה שבועות התקשר התובע ושאל את הנתבע האם ידוע לו על קרן פנסיה על שמו במנורה מבטחים. הנתבע השיב כי אכן כך הדבר וכי אל לתובע לפגוע בה בשום אופן. בתגובה מסר לו התובע כי זה הדבר היחיד שהצליח לאתר ועל כן אין הוא חייב בתשלום שכ"ט. ואולם, במהלך חודש פברואר 2013 התקשר שוב התובע לנתבע ואמר לו כי מצא עוד משהו, וביקש ממנו להגיע למשרדו. השניים נפגשו ביום 19.02.13, כאשר במהלך הפגישה הדגיש שוב הנתבע כי אל לתובע לגעת בקרן הפנסיה שבמנורה מבטחים, אולם התובע השיב כי מקורם של הכספים שאיתר במשהו אחר.

לאור האמור, מסר הנתבע לתובע 3 שיקים- שיק ע"ס 580 ₪ שמועד פירעונו 19.02.13, ושני שיקים נוספים- נשוא ההתנגדות- אשר תאריך פירעונם 19.03.13. שני השיקים ע"ס 580 ₪ יועדו לתשלום בעבור פתיחת התיק לטיפול בעניינו של הנתבע ורעייתו, והשיק הנוסף ע"ס 20,500 ₪ גילם את שכ"ט המגיע לתובע בעבור עבודתו, כאמור בהסכם.

לטענת הנתבע, במעמד הפגישה נמנע התובע מלספר מהו מקור הכספים, וטען רק כי זה לא ממקום בו עבד הנתבע קודם. לאחר שמסר את השיקים, סיפר התובע כי איתר סכום של

כ-116,000 ₪, מבלי לציין מהו מקורו.

4. כבר ביום למחרת, ולמען הזהירות, פנה הנתבע למנורה מבטחים ובדק האם התכוון התובע לכספים המצויים בקרן הפנסיה וגילה לתדהמתו כי לאור הסכומים אליהם התייחס התובע- מדובר אכן באותה הקרן. משכך טוען הנתבע, כי התובע לא מסר לו כל מידע חדש, אף לאחר שמסר לידיו את השיקים. לאור האמור, שלח הנתבע בבהילות הוראה למנורה מבטחים שלא לכבד כל בקשה ו/או הוראה מטעם התובע, הנוגעת למשיכת הכספים האמורים. למעלה מן הצורך, אף הגיע הנתבע ביום 21.02.13 למשרדי מנורה מבטחים ומסר אישית הוראה כאמור. מספר ימים לאחר מכן, ביום 25.02.13 נתן הנתבע לבנק הוראת ביטול לשני השיקים אשר טרם נפרעו, הם השיקים נשוא התביעה.

5. טוען הנתבע, כי השטרות האמורים מהווים חלק מעסקת היסוד, ההסכם שבינו לתובע. והם נמסרו לידיו על תנאי שיבצע את התחייבויותיו ולא יפגע בקרן הפנסיה היחידה שברשותו. מאחר והנתבע בפועל לא קיבל כל שירות מהתובע, הרי שלא התקיים התנאי ועל כן אין לתובע זכות להיפרע מהשטרות. לחלופין טען כי השטרות נמסרו לתובע במסגרת עסקת היסוד, אולם מאחר וההסכם המהווה את עסקת היסוד בוטל הלכה למעשה, הרי שהשטרות שנמסרו במסגרתו פקעו, ואין לתובע כל זכות תביעה בגינם. למעשה מדובר בטענת כישלון תמורה מלא בין צדדים סמוכים.

דיון

6. התובע הגיש תצהיר מטעמו. גם הנתבע הגיש תצהיר מטעמו וכן הוגש תצהירה של אשתו- הגב' יוליה דובניקוב.