תא"מ 40906-09-15 ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' בן עמי ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.01.2015, בין כלי רכב, מ"ר 76-795-78 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 37-379-32, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "האופנוע") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק במיוחד לאור המחלוקת בגין ניכוי השתתפות עצמית של נהג רכב התובעת בגין התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתובענה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל במלואה ודין התביעה שכנגד להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

מדובר בתיק בו כל אחד מהצדדים, על יסוד גרסאות נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, טוען לסטייה של כלי הרכב האחר לעבר נתיב נסיעתו.

לאחר התרשמות ישירה מגרסאות העדים ולאחר שבחנתי את תיאור נסיבות התאונה על ידי העדים, לרבות התייחסות לגרסתם על פי טופס ההודעה על התאונה, מצאתי להעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת.

בטופס ההודעה על התאונה מפי נהג רכב התובעת הוא מתאר במפורט את מהלך התאונה לרבות את נסיעתו הישרה של האופנוע מהנתיב השמאלי, נתיב אשר מאפשר פנייה שמאלה בלבד. לעומת זאת, בטופס ההודעה על התאונה מפי נהג האופנוע אין כל אזכור של מהלך התאונה אלא רק הטענה כי רכב התובעת שנסע מימין לאופנוע פגע בו. ברור כי אם בזמן אמת נהג האופנוע היה סבור כי האחריות לקרות התאונה מוטלת

על נהג רכב התובעת, הרי שהיה מעלה זאת עלי כתב בטופס ההודעה על התאונה.