תא"מ 4090-12-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו רגילה ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 2.12.14 ע"ס 18,559 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 17.3.14.

נערכה אתמול בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק) שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות חמישה עדים, ביניהם שני הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

יצוין כי הצדדים והעדים מציגים גרסות עובדתיות מנוגדות לחלוטין, כאשר עפ"י הראיות שהוצגו לא קיימת ראייה אובייקטיבית חותכת לטובת גרסה זו או אחרת וגם לא חוות דעת מומחה של בוחן תאונות לניתוח הסתברות הגרסות (לרבות השאלה האם הסבסוב המסוים או המלא של רכב הנתבעים בעקבות התאונה נגרם מפגיעת חזית-אחור או מפגיעה זוויתית-פינתית), ולכן מצאתי לשקלל את הסתברות הגרסות והראיות, תוך מתן משקל גם למידת הפירוט העובדתי של הגרסות, במשטרה ובפניי.

עוד יצוין כי נתתי דעתי גם לקיומו של נזק לרכב הנתבעים, שיש כוונה לתבוע פיצוי לגביו עפ"י תוצאת פס"ד זה בשאלת האחריות.

שני הנהגים המעורבים נושאים באחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, כאשר נהג רכב מבוטח התובעת נושא ב-40% מהאחריות ואילו נהג רכב הנתבעים נושא ב- 60% מהאחריות.

בהתאמה, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: