תא"מ 40898-10-14 בילדר נ' רייכר

עסקינן בתיק שנפתח כהתנגדות לביצוע שטר על סך 26,877 ₪, ביום 26/10/2014, התקיים דיון ביום 27/5/2015 לדון בבקשת ההתנגדות, בו נשמעו טענותיו הלכאוריות של הנתבע, על סמך טענות אלו ניתנה רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 20,000 ₪. לאחר מכן התקיימו שתי ישיבות מקדמיות ודיון הוכחות.

רקע כללי וטענות הצדדים

התובע הוא בעלים של דירה ברחוב בן גוריון בהרצליה, לאורך השנים התובע השכיר את נכסו לאנשים שונים, בניהם הנתבע. בנוסף לשכר הדירה המשולם לתובע עבור השכרת הנכס, ניתן לו שטר חוב בסך 40,000 ₪ כביטחון.

הנתבע שכר את הנכס לשם ניהול עסקו מתאריך 23/11/12 עד לתאריך 30/11/2013 לפי החוזה.

התובע ביקר בנכס בסוף חודש יוני, ומצא כי הנתבע נטש את המושכר בלי ידיעתו כלל. ביום 14.7.2013 שלח התובע לנתבע את מכתב התראה, ובו פירט את חובו הנותר בסך 26,870 ₪, הכולל שכר דירה לארבעה חודשים והוצאות נלוות. כשנתקל בהתעלמות מצד הנתבע, ניגש ללשכה להוצאה לפועל ופתח בהליכים כנגד הנתבע על סמך שטר החוב שנותר בידו.

הנתבע טען כי אינו חב בפרוטה לתובע. הנתבע טען כי לאור קשיים כלכליים שנקלע אליהם, הצטרך לסגור את עסקו טרם מועד. הוא טען כי יצא מהנכס טרם תום תקופת השכירות, וזאת בתיאום עם התובע עצמו ובהתאם לתנאי החוזה שנחתם בין הצדדים.

הנתבע טען כי הוסיף בכתב יד על החוזה במעמד חתימתו סעיף נוסף שמתיר לנתבע לצאת מהמושכר בהודעה מוקדמת בת חודשיים.

הנתבע טען כי בנעליו נכנס מר אשר מורר (להלן: מורר), כשוכר חילופי מטעמו בידיעתו של התובע. הנתבע הביא חשבוניות ששולמו על ידי מורר למשך שלושה חודשים כהוכחה לדבריו.