תא"מ 40860-02-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' מזאריב

1. בישיבה האחרונה נשמעו העדויות. מדובר בתביעת נזקי רכוש כאשר הנהג ברכב התובעת פירט כי נסע בנתיבו וקטנוע מהנתיב הנגדי סטה למסלולו ופגע בצד שמאל של רכבו. לדבריו נהג הקטנוע שהיה חבוש קסדה (ולכן לא זוהה) סירב להחליף פרטים ונמלט רגלית כשהוא מותיר שרידי האופנוע בזירה. גרסת הנתבע, בעל הקטנוע, היתה שלא היה מעורב בתאונה אלא הקטנוע שלו נגנב, ובתכוף לאחר מכן הגיש תלונה במשטרה על גניבה.

לקטנוע לא היו טסט ובטוח במועד התאונה, ולנתבע לא היה רישיון נהיגה על אופנוע. לדברי הנתבע קיבל את הקטנוע מאדם שחב לו חוב כספי, כסילוק החוב שלא נפרע. לדבריו רבץ הקטנוע בחצריו כשנתיים עד שנגנב והוא לא עשה בו שימוש (הוא הוכרז אובדן גמור כתוצאה מהתאונה, והנתבע מכר שרידיו שהושבו לו).

גובה הנזק שנטען בתביעה לא היה שנוי במחלוקת, והנתבע לא הגיש חוו"ד נוגדת לחווה"ד השמאית מטעם התובעת. המחלוקת נגעה לשאלת האחריות בשים לב לגרסת הנתבע כי לא היה מעורב בתאונה.

2. בתמצית, לאור המרחק מזירת התאונה לבין תחנת המשטרה בה הגיש הנתבע תלונתו על גניבה, התעוררה שאלה אם הנתבע הוא שהיה מעורב בתאונה, הכיצד הצליח הוא להגיע לתחנת המשטרה בסמיכות זמנים יחסית (00:50 לפי אישור המשטרה; 00:30 לדברי הנתבע) ; זאת בהינתן העובדה שרוכב האופנוע נמלט מזירת התאונה ברגל (התאונה אירע ב 23:00 לערך לפי מה שהוצג לנתבע במשטרה כמה ימים אח"כ כאשר נחקר בחשד למעורבות בתאונה).

הנתבע טען כי מרגע שיצא ממקום עבודתו ברמב"ם נסע לביתו, גילה הגניבה ומשם נסע למשטרה והגיש התלונה על הגניבה. אך מרגע יציאתו מרמב"ם בסביבות 22:30 לפי מה שמסר, לא התקשר לאיש מהפלאפון שלו ובכלל עד שהגיש התלונה.

ניתנה הצעת ביהמ"ש שינתן צו לחברות הסלולר האם בוצעו שיחות יוצאות מהפלאפון של הנתבע בזמנים הרלבנטיים, לאימות גרסתו (שמא היה מעורב בתאונה, הזעיק מכר או קרוב שאסף אותו ברכב, ואץ להגיש תלונה על גניבה כביכול, כדי להרחיק עצמו מאירוע התאונה; כאשר ידע שנסע ללא טסט וביטוח, ובלא רישיון על אופנוע. כמובן שגם אם נגנב האופנוע כגרסתו – די בכך על מנת שהגנב יבקש למלט עצמו מזירת התאונה). הנתבע נתן הסכמה וניתן צו על פי מס' הקו שלו שמסר בהודעתו למשטרה.

3. הצדדים צעדו צעד דיוני נוסף והגיעו להסכמה שתוצאות הבדיקה לא תהוונה רק חלק מחומר הראיות אלא תהיינה קונקלוסיביות בשאלת האחריות: אם יתברר כי בין 22:45 ל 00:30 (תיחום הזמנים הרלבנטי עליו סוכם) לא ביצע הנתבע שיחות יוצאות מהטלפון הסלולארי שלו – תדחה התביעה וההוצאות תיוותרנה לשיקול דעת ביהמ"ש. אם יתברר כי כן היו שיחות יוצאות בפרק זמן זה – תתקבל התביעה.

4. לאחר שניתן הצו לחברות הסלולאר התקבל מידע מחברת סלקום לפיה התבצעו שיחות יוצאות ממס' המנוי ובטווח הזמנים שצוינו בצו, כדלקמן: ב 23:07, ב 23:09, ב 23:17; ב 23:25; ב 23:31 וב 00:25. לא פחות משש שיחות.

5. לאור מידע זה אפשרתי לצדדים התייחסות לקבלת התביעה וסוגיית ההוצאות – לאור הסכמת הצדדים האמורה.

6. התובעת לא הגיבה , והנתבע חזר על גרסתו, תוך ציון שיש לדחות התביעה, וההסדר הדיוני האמור הנו מקפח כאשר השיחות בוצעו בלא קשר לתאונה, ומטבע הדברים משמש מכשיר הסלולר לביצוע שיחות.