תא"מ 40772-07-16 בן יעקב נ' קובי ואח'

 התובע היה הבעלים של רכב מ"ר XXX

נתבע1 נהג ברכב מ"ר XXX, ואילו נתבעת 2 היתה הבעלים של רכב זה.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 4.7.16 בעת שהתובע נהג ברכבו, חברתו שהיתה ברכבו חשה ברע. התובע עצר את רכבו בתחנת אוטובוס, כדי לאפשר לחברתו לרדת ממכוניתו להתרענן. לאחר מכן המשיך בנסיעה 15 מטר ועצר בשוליים, כשהוא מפעיל אורות מהבהבים. נתבע 1 הגיח מאחור, לאחר שסטה לנתיב הימני ופגע ברכב התובע.

גירסת הנתבע בכתב ההגנה היא כי התובע העמיד את רכבו בצורה מסוכנת לאחר שחצה את מסלול רכב הנתבעת וגרם לתאונה. בהודעה לחברת הביטוח הצהיר הנתבע, כי רכב התובע עמד בין תחנת אוטובוס לבין השוליים. רכב התובע הגיח לפתע. הנתבע לא ראה את רכב התובע, מאחר והביט במראה השמאלית כדי להשתלב בתנועה, ןכשהביט קדימה פגע ברכב התובע מאחור.

בפני בית המשפט העידו שני הנהגים. הנוסעת שהיתה ברכב הובע לא העידה.

על פי עדותו של התובע רכבו היה מונע והיו בו אורות אזהרה. רכב התובע, שעמד בשוליים, בלט בחלקו לנתיב הנסיעה.

על פי עדות נתבע 1 הוא השתלב בדרך בה 3 נתיבים. הוא הסתכל הצידה, ןמשלא ראה רכב התחיל להשתלב בתנועה. כשיישר מבטו נעמד לפניו רכב התובע והוא פגע בו.

הבעלים של הרכב בו נהג נתבע 1 לא הגישו תביעה בגין הנזק שנגרם לרכבם.

לאחר בחינת כתבי הטענות והמסמכים שצורפו אליהם ועדויות העדים בפני הגעתי למסקנה כי שני הנהגים התרשלו: נהג התובע העמיד את רכבו כשהוא בולט לנתיב הנסיעה ןנהג נתבע 1 התרשל בכך שלא שם ליבו ולא הסתכל קדימה לפני שסיים את ההשתלבות.

באשר לנזק הוצג דוח שמאי מטעם התובע. השמאי לא נחקר על חוות דעתו למרות שהרכב נמכר לבעל המוסך במחיר זול, תוך הפסד בספי משמעותי. לנוכח האמור אני מקבל את חוות דעת השמאי. מסכום התביעה יש לנכות 700 ₪.

לנוכח האמור, אני מחלק את האחריות באופן שהנתבע אחראי ל-75% מהנזק.

לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 47,309 ₪. כמו כן אני מחייב את הנתבעים בסכום אגרת המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בשעור 17.5%.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.