תא"מ 40566-07-16 כשכש נ' ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח'

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובע בתאונה מיום 24.09.2015 בה מעורב רכב הנתבעות.

אין מחלוקת כי רכב הנתבעות פגע ברכב התובע מאחור. המחלוקת היא בשאלת היקף נזקי רכב התובע בתאונה, לאור טענת נהגת רכב הנתבעות כי רכב הנתבעות נגע ברכב התובע קלות ולא גרם לו נזק.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים. בחנתי את הראיות ואת טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים ועל יסוד החומר שעמד בפניי הגעתי לכלל דעה לקבל את התביעה בחלקה.

התובע צירף חוות דעת שמאי לתמיכת טענותיו בנוגע לנזקי רכב התובע בתאונה. נהגת רכב הנתבעות אישרה בעדותה כי רכב הנתבעות פגע ברכב התובע מאחור, פגיעה אותה תיארה כ"נגיעה", כשלדבריה לא נראה נזק ברכב התובע. עדותה של הנתבעת, כמו תמונת רכב התובע מזירת התאונה (נ/2) ותמונת

רכב הנתבעות בהשוואה לרכב דוגמת רכב התובע (נ/3), אין בהם די לסתור את חוות דעת השמאי שבדק את רכב התובע. השאלה מה הוא היקף הנזק שנגרם לרכב התובע בגין אותה "נגיעה" היא שאלה שבמומחיות. נהגת רכב התובעת אישרה בעדותה כי אין לה ידע בתחום (עמ' 3 שו' 5). הנתבעות לא הגישו חוות דעת מומחה נגדית ולא דרשו לחקור את השמאי שבדק את רכב התובע באופן הקבוע בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כך שקביעות חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה לא נסתרו.

אף שרכב התובע (מונית) נבדק על ידי השמאי 18 יום לאחר התאונה, אני מקבלת את הסברו של התובע לכך ( עמ' 2 שו' 7-10) ולא ראיתי בפרק הזמן במקרה זה עד לבדיקת הרכב, לשלול את הקשר הסיבתי בין קביעות השמאי בחוות דעתו לבין נזקי רכב התובע בתאונה. שני הנהגים אישרו בעדותם כי מדובר בפגיעה קלאסית מאחור (פגוש אל פגוש). מוקד הנזק על פי חוות דעת השמאי (מגן אחורי) והתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי (בהן נראים סימני פגיעה לאורך המגן האחורי, כפי המתאפיין מפגיעת חזית אחור קלאסית) תואמים למנח כלי הרכב בתאונה, אליבא עדותם והדגמתם של שני הנהגים. כן קיימת התאמה בין תמונות השמאי לתמונת רכב התובע בזירת התאונה, כפי שצילמה נהגת רכב הנתבעות, בה נראים סימני פגיעה לאורך הפגוש האחורי.

אי תיקון הרכב, כפי שאישר התובע בעדותו, אין בו לגרוע מזכות התובע לפיצוי בגין נזקיו, ואולם

משהתובע תיקן רכיב מהרכיבים שצוינו בחוות דעת השמאי, עליו להמציא אסמכתא לעלות התיקון בפועל. בעדותו אישר התובע כי חיישני הרברס ברכבו פועלים. משלא הציג קבלה בגין תשלום הוצאות תיקון זה, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות. כמו כן, לאור התמונות שצורפו לחוות דעת שמאי, לא השתכנעתי כי עבודות הפחחות על פי חוות דעת השמאי קשורות לנזקי רכב התובע בתאונה.

במכלול נסיבות תיק זה, ראיתי לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע תשלום גלובאלי כולל בסך של 1,600 ₪ בגין הנזק הישיר של רכב התובע, בתוספת שכר טרחת שמאי בסך של 585 ₪, אגרת משפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.